View source for Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא

[[Category:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא‎|*]]
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG הקדשה|הקדשה]] '''[[HE/BG הקדשה|הקדשה]]'''</div>
[[File:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא.jpg|400px|thumb|left|link=HE/BG הרקע לבְּהַגַוַד-גִיתָא|<div class="center">'''בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא'''</div>]]




<div dir="rtl">

<big>[[HE/BG הרקע לבְּהַגַוַד-גִיתָא|'''הרקע לבְּהַגַוַד-גִיתָא''']]</big>

<big>[[HE/BG הקדמה|'''הקדמה''']]</big>

<big>[[HE/BG סקירה פילוסופית|'''סקירה פילוסופית''']]</big>


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 1|פרק ראשון:<br />
'''תצפית בכוחות הצבא בשדה הקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה''']]</big>
|-
|
:שעה ששני המחנות ערוכים לקרב, רואה אַרְג'וּנַה, הלוחם עז הרוח, בקרב שני הצדדים קרובים, מורים וידידים, הנכונים לפתוח במלחמת אחים ולהקריב את חייהם. מוצף חמלה וצער הוא נופל ברוחו, נפשו נסערת, והוא מוותר על נכונותו להילחם.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 2|פרק שני:<br />
'''תקציר תוכן הבְּהַגַוַד-גִיתָא''']]</big>
|-
|
:אַרְג'וּנַה מתמסר לאל כתלמיד, וקְרּישְׁנַּה פותח במדרשיו לאַרְג'וּנַה בהסבירו את ההבדל היסודי בין הגוף החומרי בן החלוף לנשמה הרוחנית הנצחית. האל מסביר את תהליך גלגול הנשמות, את טבעו של שירות בלתי אנוכי לעליון, ואת מאפייניו של אדם שהגיע להגשמה עצמית.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 3|פרק שלישי: <br />
'''קַרְמַה-יוגה''']]</big>
|-
|
:כל אחד חייב לעסוק בפעולות כלשהן בעולם חומרי זה. אולם ביכולתה של פעולה לכבול את האדם לעולם זה או לגאלו ממנו. על-ידי פעולה המבוצעת לעינוגו של העליון, ללא מניעים אנוכיים, יכול האדם להשתחרר מחוק הקַרְמַה (פעולה ותגובה), ולזכות בידע טרסנצנדנטאלי על העצמי והעליון.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 4|פרק רביעי:<br />
'''ידע נשגב''']]</big>
|-
|
:ידע נשגב (טרסנצנדנטאלי) – הידע הרוחני על הנשמה, אלוהים והיחסים ביניהם – מטהר ומביא לגאולה. ידע כזה הוא פרייה של פעילות נטולת מניעים אנוכיים בשירות מסור (קַרְמַה-יוגה). האל מסביר את תולדותיה הקדומות של הגִיתָא, את התכלית והמשמעות של ירידתו המחזורית לעולם החומרי, ואת הצורך שבפניה לגורו, למורה שהגיע להגשמה רוחנית.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 5|פרק חמישי:<br />
'''קַרְמַה-יוגה – פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה''']]</big>
|-
|
:החכם המבצע חיצונית את כל הפעילויות, אך פנימית פורש מפירותיהן, מיטהר באש הידע הנשגב, זוכה לשלווה, יכולת התנתקות, יכולת הבלגה, ראייה רוחנית וחדווה.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 6|פרק שישי:<br />
'''דְהְיָאנַה-יוגה''']]</big>
|-
|
:אַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה, תרגול הגותי מכני, מביא לשליטה במֶחשָב ובחושים ולהתרכזות בפַּרַמָאתְמָא (נשמת העל, האל השוכן בלב). תהליך זה מגיע לשיאו בסַמָאדְהי, מודעות מוחלטת לעליון.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 7|פרק שביעי:<br />
'''ידיעת המוחלט''']]</big>
|-
|
:קְרּישְׁנַּה הוא האמת המוחלטת, הסיבה העליונה והכוח המקיים כול, חומרית ורוחנית כאחד. נשמות מתקדמות מתמסרות לו באהבה, בעוד שנשמות לא צדיקות משקיעות את מחשבתן במושאי סגידה אחרים.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 8|פרק שמיני:<br />
'''השגת העליון''']]</big>
|-
|
:על ידי זכירת קְרּישְׁנַּה מתוך מסירות ואהבה, לאורך כל החיים ובפרט בשעת המוות, יכול האדם להגיע למשכנו העליון, שמעבר לעולם החומרי.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 9|פרק תשיעי:<br />
'''הידע הכמוס ביותר''']]</big>
|-
|
:קְרּישְׁנַּה הוא אלוה עליון ומושא הסגידה העליון. הנשמה קשורה עמו לנצח באמצעות שירות מסור נשגב (בְּהַקְתי). על ידי החייאת המסירות הטהורה, שב האדם לקְרּישְׁנַּה, לממלכה הרוחנית.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 10|פרק עשירי:<br />
'''שיפעת המוחלט''']]</big>
|-
|
:כל התופעות המופלאות, בין אם בעולם החומרי ובין אם ברוחני, החדורות בכוח, יופי, גדולה או נשגבות, אינן אלא התגלות חלקית של האנרגיות האלוהיות ושפעתו של קְרּישְׁנַּה. כסיבת כל הסיבות, כמקיים וכמהות הכול, קְרּישְׁנַּה הוא מושא סגידתן של כל הישויות.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 11|פרק אחת עשרה:<br />
'''דמות היקום''']]</big>
|-
|
:קְרּישְׁנַּה מעניק לאַרְג'וּנַה ראייה אלוהית, ומתגלה בפניו בדמותו המרהיבה באין-סופיותה כדמות היקום. כך הוא מבסס מעל לכל ספק את אלוהותו. קְרּישְׁנַּה מסביר שדמותו שובת הלב כאדם היא דמות האלוהות המקורית. ניתן לחזות בדמות זו רק באמצעות שירות מסור טהור.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 12|פרק שתיים עשרה:<br />
'''שירות מסור''']]</big>
|-
|
:בְּהַקְתי-יוגה, שירות מסור לקְרּישְׁנַּה, הוא האמצעי הנעלה ביותר להגיע לאהבה טהורה לקְרּישְׁנַּה, תכליתו העליונה של הקיום הרוחני. אלה שהולכים בנתיב זה מפתחים תכונות אלוהיות.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 13|פרק שלוש עשרה:<br />
'''טבע, הנהנה ותודעה''']]</big>
|-
|
:אדם המבין את ההבדל בין הגוף, הנשמה ונשמת העל שמעבר לשניהם, זוכה לגאולה מעולם חומרי זה.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 14|פרק ארבע עשרה:<br />
'''שלוש מידות הטבע החומרי''']]</big>
|-
|
:כל הנשמות העטויות בגוף נתונות להשפעת שלוש מידות או איכויות של הטבע החומרי: טובות, להיטות ובערות. קְרּישְׁנַּה מסביר מהן מידות אלה, כיצד הן שולטות בנו, כיצד ניתן להתעלות מעבר להן, וסימניו של אדם שהגיע לנשגב.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 15|פרק חמש עשרה:<br />
'''יוגת האישיות העילאית''']]</big>
|-
|
:תכליתו העליונה של הידע הוֵדי היא לנתק את האדם מסבך העולם החומרי ולהביאו להבין את קְרּישְׁנַּה כאישיות אלוה העילאי. אדם שמבין את זהותו העילאית של קְרּישְׁנַּה, מתמסר לו, ועוסק בשירותו המסור.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 16|פרק שש עשרה:<br />
'''הטבע הקדוש והזדוני''']]</big>
|-
|
:בעלי תכונות זדוניות החיים על פי ראות עיניהם, מבלי לעקוב אחר מצוות הכתובים, זוכים ללידה נחותה ולשעבוד חומרי נוסף. לעומת זאת, בעלי תכונות קדושות, המנהלים אורח חיים מווסת ומצייתים לסמכות הכתובים, מגיעים בהדרגה לשלמות רוחנית.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 17|פרק שבע עשרה:<br />
'''סוגי האמונה''']]</big>
|-
|
:ישנם 3 סוגי אמונה התואמים את 3 מידות הטבע החומרי ומתפתחים מהן. פעולות המבוצעות על ידי אלו שאמונתם היא בלהיטות ובבערות מניבות אך תוצאות ארעיות וחומריות, בעוד שפעולות המבוצעות בטובות, בהתאם להוראות הכתובים, מטהרות את הלב ומביאות לאמונה טהורה בקְרּישְׁנַּה ולמסירות ואהבה אליו.
|}


{|style="width: 410px; text-align:right;"
|-
<big>[[HE/BG 18|פרק שמונה עשרה:<br />
'''סיכום – שלמות הפרישות''']]</big>
|-
|
:קְרּישְׁנַּה מסביר את משמעותה של פרישות ואת השפעותיהן של מידות הטבע על תודעה ופעילות אנושית. הוא מסביר את תפישת הבְּרַהְמַן, את תפארת הבְּהַגַוַד-גִיתָא, ואת מסקנתה הסופית של הגִיתָא: נתיב הדת העליון הוא אהבה והתמסרות מוחלטת, ללא תנאי, לקְרּישְׁנַּה, התמסרות אשר משחררת מכל חטא ומכל פחד, מביאה להארה מושלמת, ומאפשרת לאדם לשוב למשכנו הרוחני, הנצחי של קְרּישְׁנַּה.
|}
<br />
</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG הקדשה|הקדשה]] '''[[HE/BG הקדשה|הקדשה]]'''</div>