HE/BG 17.16

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 16

मनः प्रसादः सौम्यत्वं मौनमात्मविनिग्रहः ।
भावसंशुद्धिरित्येतत्तपो मानसमुच्यते ॥१६॥
מַנַהּ-פְּרַסָאדַהּ סַוּמְיַתְוַםּ מַוּנַם אָתְמַה-ויניגְרַהַהּ
בְּהָאוַה-סַמְּשׂוּדְדְהיר איתְי אֵתַת תַפּוֹ מָאנַסַם אוּצְ׳יַתֵא

מילה אחרי מילה

מַנַהּ-פְּרַסָאדַהּ—סיפוק המֶחשָב; סַוּמְיַתְוַם—לנהוג ללא צביעות כלפי אחרים; מַוּנַם—שתיקה; אָתְמַה—עצמית; ויניגְרַהַהּ—שליטה; בְּהָאוַה—של הטבע האישי; סַמְּשׂוּדְדְהיהּ—טיהור; איתי—כך; אֵתַת—זה; תַפַּהּ—חישול; מָאנַסַם—של המֶחשָב; אוּצְ׳יַתֵא—נאמר שהוא.

תרגום

וחישול המֶחשָב מתבטא בתחושת סיפוק, פשטות, רצינות, שליטה עצמית וטיהור ההוויה.

התעמקות

חישול המֶחשָב מתבטא בהתנזרות מעינוג חושים. המֶחשָב המאומן צריך לחשוב תמיד על עשיית טוב לזולת, ושיקול דעת רציני מהווה התרגול הטוב ביותר. אין לסטות מתודעת קְרּישְׁנַּה לעולם, ותמיד להימנע מעינוג חושים. כי מי שהופך מודע לקְרּישְׁנַּה, הווייתו כולה מיטהרת. סיפוק המֶחשָב אפשרי רק כאשר נמנעים מלחשוב על עינוג חושים, כי עם שמרבים לחשוב על זה חוסר הסיפוק רק מוסיף וגדל. מאחר שאנשים כיום שקועים שלא לצורך בהנאות חושים לאינספור, הרי שמֶחשָבם אינו מסופק לעולם. מי שיפנה ויתמקד בספרות הוֵדית, ימצא בה סיפורים מספקים לרוב, כגון אלו שבפּוּרָאנּות ובמַהָאבְּהָארַתַה. מי שילמד ידע זה – יטהר.

אל לה לצביעות לשכון במֶחשָב, וטובת הכלל צריכה להיות דאגתו של כל אחד. שתיקה פירושה חשיבה מתמדת אודות הגשמה עצמית. מבחינה זו, הרי שאדם מודע לקְרּישְׁנַּה שותק באופן מושלם. שליטה במֶחשָב פירושה הרחקתו מעינוג חושים. חשובה גם התנהגות ישרה, כיוון שהיא מטהרת את ההוויה. מעלות אלה מהוות יחדיו חישול הפעילות המחשבתית.