HE/BG 17.22
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה
פסוק 22
- अदेशकाले यद्दानमपात्रेभ्यश्च दीयते ।
- असत्कृतमवज्ञातं तत्तामसमुदाहृतम् ॥२२॥
- אַדֵשַׂה-קָאלֵא יַד דָאנַם אַפָּאתְרֵבְּהְיַשׂ צַ׳ה דִייַתֵא
- אַסַת-קְרּיתַם אַוַגְ׳נָֿאתַםּ תַת תָאמַסַם אוּדָאהְרּיתַם
מילה אחרי מילה
אַדֵשַׂה—במקום לא מטוהר; קָאלֵא—וזמן לא מתאים; יַת—זו אשר; דָאנַם—צדקה; אַפָּאתְרֵבְּהְיַהּ—לאנשים שאינם ראויים לכך; צַ׳ה—ו-; דִייַתֵא—ניתנת; אַסַת-קְרּיתַם—ללא כבוד; אַוַגְ׳נָֿאתַם—ללא תשומת לב הולמת; תַת—זו; תָאמַסַם—במידת הבערות; אוּדָאהְרּיתַם—נאמר שהיא.
תרגום
וצדקה שניתנת במקום טמא, בזמן לא מתאים, לאדם לא ראוי, או ללא תשומת לב או כבוד הולם – נחשבת במידת הבערות.
התעמקות
צדקה שמעודדת סימום והימורים היא במידת הבערות ואינה מומלצת כאן. זו גם אינה מועילה; אדרבה, היא בסך הכול מעודדת את החוטאים. גם צדקה שניתנת ללא כבוד או תשומת לב, אפילו לאדם מתאים, היא במידת החושך.