HE/BG 18.10
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada
פסוק 10
- נַה דְוֵשְׁטְי אַקוּשַׂלַםּ קַרְמַה קוּשַׂלֵא נָאנוּשַׁגְ׳גַ׳תֵא
- תְיָאגִי סַתְתְוַה-סַמָאוישְׁטוֹ מֵדְהָאוִי צְ׳הינְנַה-סַמְּשַׂיַהּ
מילה אחרי מילה
נַה—לעולם לא; דְוֵשְׁטי—שונא; אַקוּשַׂלַם—הבלתי מבורכת; קַרְמַה—את העבודה; קוּשַׂלֵא—למבורך; נַה—ולא; אַנוּשַׁגְ׳גַ׳תֵא—נקשר; תְיָאגִי—הפרוש; סַתְתְוַה—בטובות; סַמָאוישְׁטַהּ—שקוע; מֵדְהָאוִי—נבון; צְ׳הינְנַה—נחתכו; סַמְּשַׂיַהּ—כל ספקותיו.
תרגום
הפרוש החכם אשר שרוי במידת הטובות, אינו נדחה מעבודה שלילית, גם לא נמשך לחיובית, ומשום כך פטור מכל ספקות לגבי עבודה.
התעמקות
אדם מודע לקְרּישְׁנַּה, או מי ששרוי במידת הטובות, אינו שונא איש או דבר שמטרידים את גופו. הוא פועל במקום הנכון ובזמן הנכון, מבלי לחשוש לתוצאות שליליות עתידיות. אדם נשגב שכזה הנו החכם באדם, ומשולל כל ספקות לגבי מעשיו.