HE/BG 18.10
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה
פסוק 10
- न द्वेष्ट्यकुशलं कर्म कुशले नानुषज्जते ।
- त्यागी सत्त्वसमाविष्टो मेधावी छिन्नसंशयः ॥१०॥
- נַה דְוֵשְׁטְי אַקוּשַׂלַםּ קַרְמַה קוּשַׂלֵא נָאנוּשַׁגְ׳גַ׳תֵא
- תְיָאגִי סַתְתְוַה-סַמָאוישְׁטוֹ מֵדְהָאוִי צְ׳הינְנַה-סַמְּשַׂיַהּ
מילה אחרי מילה
נַה—לעולם לא; דְוֵשְׁטי—שונא; אַקוּשַׂלַם—הבלתי מבורכת; קַרְמַה—את העבודה; קוּשַׂלֵא—למבורך; נַה—ולא; אַנוּשַׁגְ׳גַ׳תֵא—נקשר; תְיָאגִי—הפרוש; סַתְתְוַה—בטובות; סַמָאוישְׁטַהּ—שקוע; מֵדְהָאוִי—נבון; צְ׳הינְנַה—נחתכו; סַמְּשַׂיַהּ—כל ספקותיו.
תרגום
הפרוש החכם אשר שרוי במידת הטובות, אינו נדחה מעבודה שלילית, גם לא נמשך לחיובית, ומשום כך פטור מכל ספקות לגבי עבודה.
התעמקות
אדם מודע לקְרּישְׁנַּה, או מי ששרוי במידת הטובות, אינו שונא איש או דבר שמטרידים את גופו. הוא פועל במקום הנכון ובזמן הנכון, מבלי לחשוש לתוצאות שליליות עתידיות. אדם נשגב שכזה הנו החכם באדם, ומשולל כל ספקות לגבי מעשיו.