HE/BG 18.21
פסוק 21
- पृथक्त्वेन तु यज्ज्ञानं नानाभावान्पृथग्विधान् ।
- वेत्ति सर्वेषु भूतेषु तज्ज्ञानं विद्धि राजसम् ॥२१॥
- פְּרּיתְהַקְתְוֵנַה תוּ יַג׳ גְ׳נָֿאנַםּ נָאנָא-בְּהָאוָאן פְּרּיתְהַג-וידְהָאן
- וֵתְתי סַרְוֵשׁוּ בְּהֻוּתֵשׁוּ תַג׳ גְ׳נָֿאנַםּ וידְדְהי רָאגַ׳סַם
מילה אחרי מילה
פְּרּיתְהַקְתְוֵנַה—עקב חלוקה; תוּ—אולם; יַת—אשר; גְ׳נָֿאנַם—ידע; נָאנָא-בְּהָאוָאן—מצבים מגוונים; פְּרּיתְהַק-וידְהָאן—שונים; וֵתְתי—יודע; סַרְוֵשׁוּ—בכל; בְּהֻוּתֵשׁוּ—ישויות החיים; תַת—זה; גְ׳נָֿאנַם—ידע; וידְדְהי—עליך לדעת; רָאגַ׳סַם—במונחים של להיטות.
תרגום
דע כי ידע שמבחין בסוגים שונים של ישויות חיים על-פי גופיהן השונים הוא במידת הלהיטות.
התעמקות
ידע במידת הלהיטות מזהה את הגוף החומרי עם ישות החיים, ומסקנתו היא שעם כליונו של הגוף נכחדת גם התודעה. על-פי הידע הזה, הגופים שונים זה מזה בגלל תודעתם השונה, ואין נשמה נפרדת שמהווה מקור התודעה. הגוף בעצמו הוא הנשמה, ואין נשמה נבדלת ממנו. מכאן שתודעה היא זמנית ובת חלוף. תפיסה אחרת גורסת שאין נשמות ייחודיות, אלא נשמה אחת שורה בכול ומלאה בידע, והגוף הוא גילוי זמני של בערות. ישנה גם תפיסה שהגוף משולל כל נשמה, ייחודית או עליונה. התפיסות הללו כולן מקורן במידת הלהיטות.