HE/BG 18.36
פסוק 36
- सुखं त्विदानीं त्रिविधं शृणु मे भरतर्षभ ।
- अभ्यासाद्रमते यत्र दुःखान्तं च निगच्छति ॥३६॥
- סוּקְהַםּ תְו אידָאנִיםּ תְרי-וידְהַםּ שְׂרּינּוּ מֵא בְּהַרַתַרְשַׁבְּהַה
- אַבְּהְיָאסָאד רַמַתֵא יַתְרַה דוּהְּקְהָאנְתַםּ צַ׳ה ניגַצְ׳צְ׳הַתי
מילה אחרי מילה
סוּקְהַם—אושר; תוּ—אולם; אידָאנִים—עתה; תְרי-וידְהַם—משלושה סוגים; שְׂרּינּוּ—שמע; מֵא—ממני; בְּהַרַתַה-רּישַׁבְּהַה—הו הטוב בבְּהָארַתים; אַבְּהְיָאסָאת—תוך חזרה; רַמַתֵא—נהנית; יַתְרַה—היכן; דוּהְּקְהַה—של מצוקה; אַנְתַם—הסוף; צַ׳ה—ו-; ניגַצְ׳צְ׳הַתי—משיגה.
תרגום
הו הטוב בבְּהָארַתים, שמע נא עתה אודות שלושת סוגי האושר שמהם נהנית הנשמה המותנית, ובאמצעותם מגיעה לעיתים לקץ כל המצוקות.
התעמקות
הנשמה המותנית שבה ומנסה ליהנות עוד ועוד מאושר חומרי, וכמו לועסת את הלעוס. אולם לעיתים, במהלך נסיונותיה, זו מתרועעת עם נשמה דגולה ונגאלת מן השעבוד החומרי. במילים אחרות, עינוג חושים כזה או אחר מהווה עיסוקה התמידי של הנשמה המותנית. אולם לעיתים זו נגאלת מאושר לכאורה שכזה. זאת כאשר היא מבינה, בזכותה של חברה טובה, שהיא בסך הכול שבה וחוזרת על אותו דבר. או אז היא נעורה לתודעתה האמיתית – תודעת קְרּישְׁנַּה.