HE/BG 18.54
פסוק 54
- ब्रह्मभूतः प्रसन्नात्मा न शोचति न काङ्क्षति ।
- समः सर्वेषु भूतेषु मद्भक्तिं लभते पराम् ॥५४॥
- בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ פְּרַסַנְנָאתְמָא נַה שׂוֹצַ׳תי נַה קָאנְֹקְשַׁתי
- סַמַהּ סַרְוֵשׁוּ בְּהֻוּתֵשׁוּ מַד-בְּהַקְתיםּ לַבְּהַתֵא פַּרָאם
מילה אחרי מילה
בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ—נהיה לאחד עם המוחלט; פְּרַסַנְנַה-אָתְמָא—מלא חדווה; נַה—לעולם לא; שׂוֹצַ׳תי—מקונן; נַה—לעולם לא; קָאנְֹקְשַׁתי—כמֵה; סַמַהּ—שווה ביחסו; סַרְוֵשׁוּ—לכל; בְּהֻוּתֵשׁוּ—הישויות החיות; מַת-בְּהַקְתים—בשירות מסור לי; לַבְּהַתֵא—זוכה; פַּרָאם—נשגב.
תרגום
מי שכך שרוי בנשגב, חווה באחת בבְּרַהְמַן העליון ונמלא חדווה. לעולם אינו מצר על דבר, גם אינו כמה למאומה, ושווה ביחסו לכל ישויות החיים. בשלב זה הוא זוכה לשרתני בשירות מסור וטהור.
התעמקות
שלב הבְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ, או אחדות עם המוחלט, מהווה שיא השלמות עבור האימפרסונליסט, בעוד שהפרסונליסט, או הדָבֵק הטהור, ממשיך ומתקדם לעבר שירות מסור. מכאן שמי שעוסק בשירות מסור, כמאליו כבר שרוי בשלב הגאולה שנקרא בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ, או אחדות עם המוחלט. שהרי ללא אחדות שכזו, לא ניתן לשרת את העליון. במישור המוחלט אין עוד הבדל בין המשרת למשורת, ובו בזמן, במובן רוחני נעלה יותר, אלה גם נבדלים זה מזה.
מי ששבוי בתפיסת חיים חומרית ופועל לצורך עינוג חושים, נאלץ לסבול, בעוד ששירות מסור במישור המוחלט פטור מסבל. דָבֵק מודע לקְרּישְׁנַּה אינו מקונן עוד, גם לא כמה למאומה. אלוהים מלא כולו, וכמותו גם אותה ישות חיים שעוסקת בשירותו ומודעת לו. היא כמו נהר שנוקה מלכלוכיו. מאחר שהדָבֵק הטהור חושב על קְרּישְׁנַּה בלבד, רק טבעי שהוא שרוי בחדווה תמידית. אובדן חומרי אינו עוד מקור לצער, הוא גם אינו מתאווה לרווח חומרי, שהרי הוא מסופק כליל בשירות האל. כיוון שהוא מודע למעמדה הנצחי של ישות החיים – להיותה חלקיק של אלוהים שנועד לעסוק בשירותו – הרי שאינו מבקש אחר הנאות חומריות. איש בעולם החומרי אינו נעלה בעיניו או נחות; אין לו ולא כלום עם עמדות זמניות שכאלה, שבסך הכול באות וחולפות. גם אינו מבחין בין זהב לאבן. שלב שכזה, שלב הבְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ, הוא טבעי וקל לדָבֵק הטהור. רעיון ההיטמעות בבְּרַהְמַן העליון ואיבוד הזהות הייחודית נראה לו אז שטני ונתעב, התעלות לכוכבי עדן אינה עוד אלא חזיון חולף, והחושים הופכים כמו נחש עקור שיניים. נחש ללא שיניו הארסיות לא יכול להרע, ומשול לחושים שמצויים תחת שליטה. העולם הזה מלא בסבל למי שתודעתו חומרית, בעוד שלדָבֵק, זה אינו שונה מוַיְקוּנְּטְהַה, או העולם הרוחני. אדם בעל מעמד רם בעולם זה אינו חשוב בעיניו יותר מנמלה סתמית. אולם רק בחסדו של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה, שהטיף את דרך השירות המסור לתקופתנו, ניתן להגיע לשלב שכזה.