HE/BG 18.55
פסוק 55
- भक्त्या मामभिजानाति यावान्यश्चास्मि तत्त्वतः ।
- ततो मां तत्त्वतो ज्ञात्वा विशते तदनन्तरम् ॥५५॥
- בְּהַקְתְיָא מָאם אַבְּהיגָ׳אנָאתי יָאוָאן יַשׂ צָ׳אסְמי תַתְתְוַתַהּ
- תַתוֹ מָאםּ תַתְתְוַתוֹ גְ׳נָֿאתְוָא וישַׂתֵא תַד-אַנַנְתַרַם
מילה אחרי מילה
בְּהַקְתְיָא—על-ידי שירות מסור טהור; מָאם—אותי; אַבְּהיגָ׳אנָאתי—יכול האדם להכיר; יָאוָאן—באותה מידה; יַהּ צַ׳ה אַסְמי—כפי שאני; תַתְתְוַתַהּ—באמת; תַתַהּ—לאחר מכן; מָאם—אותי; תַתְתְוַתַהּ—באמת; גְ׳נָֿאתְוָא—יודע; וישַׂתֵא—הוא נכנס; תַת-אַנַנְתַרַם—לאחר מכן.
תרגום
רק באמצעות שירות מסור ניתן להבין אותי כפי שאני, כאישיות אלוה העילאי. ומי שהופך מודע לי כליל על-ידי שירות שכזה, הנו זכאי להיכנס לממלכת אלוהים.
התעמקות
מי שאינו דָבֵק, גם מי שנוטה לפיתוח ידע שכלתני – אלה אינם מסוגלים להבין את אישיות אלוה, קְרּישְׁנַּה, גם לא את חלקיו המוחלטים. לשם כך צריך לתרגל שירות מסור בהדרכתו של דָבֵק טהור. כי אלמלא כן, תישאר האמת אודות אלוהים נסתרת לעד. בבְּהַגַוַד-גִיתָא (7.25) כבר נאמר, נָאהַםּ פְּרַקָאשַׂהּ סַרְוַסְיַה: אלוהים אינו מתגלה לכל אחד. למדנות או שכלתנות והשערות – לא באמצעות אלה ניתן להבינו; גם תארים אקדמיים לא יועילו, שהרי רק מי שעוסק בשירות מסור בתודעת קְרּישְׁנַּה מסוגל להבין אותו כפי שהוא.
מי שבקי לגמרי במדע של קְרּישְׁנַּה, זכאי להיכנס למשכנו, לממלכה הרוחנית. אולם היהפכות לבְּרַהְמַן, אין פירושה איבוד הזהות האישית. שהרי שירות מסור פירושו שישנו אלוהים, ישנו דָבֵק, וישנו תהליך השירות. ידע זה נשמר לעד, גם לאחר הגאולה. גאולה כרוכה בהשתחררות מתפיסת חיים חומרית; אותן קטגוריות קיימות גם בעולם הרוחני, גם אותה זהות ייחודית, אלא ששם זה בתודעת קְרּישְׁנַּה טהורה. אין לטעות ולהבין שהמילה וישַׂתֵא, "נכנס אלי", תומכת בתיאוריה המוניסטית שבשלב הגאולה נטמעת הנשמה ומתאחדת עם הבְּרַהְמַן הבלתי אישי. לא. זו פירושה התעלות למשכן העליון, לחברתו של האל, כדי לעסוק שם כפרטים ייחודיים, בשירותו. כאשר ציפור ירוקה למשל, נכנסת לעץ ירוק, זו אינה נטמעת בתוך העץ, אלא נהנית מפירותיו. האימפרסונליסטים נותנים את דוגמת הנהרות שזורמים לים ומתמזגים. אלה אפשר שמפיקים עונג ממצב שכזה, אלא שהפרסונליסט שומר על זהותו הייחודית, כמו יצורי הים. מעמקי הים שורצים ביצורים חיים; לא די להכיר רק את פני הים, דרוש גם ידע מלא אודות היצורים אשר חיים במעמקיו.
השירות הטהור הוא שמקנה לדָבֵק את ההבנה האמיתית אודות מעלותיו ושפעיו הנשגבים של אלוהים. בפרק האחד-עשר נאמר שהבנה כזו אפשרית רק על-ידי שירות מסור, וזה מאושש עתה כאן; השירות המסור מקנה הבנה אודות אישיות אלוה, כמו גם כניסה לממלכתו.
אדם שהתעלה לשלב הבְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ והשתחרר מתפיסות חומריות, אם זוכה ושומע אודות האל, הריהו מתחיל בשירות מסור. שלב הבְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ מתפתח מוכנית על-ידי שמיעה אודות אישיות אלוה. או אז נעלמת הזוהמה החומרית, כלומר, חמדנות ותאווה לעינוג חושים. עם שאלה נעלמות מהלב, מתעצמת זיקתו של הדָבֵק לשירות המסור, וזו מסלקת כל טומאה חומרית. במצב זה הדָבֵק זוכה להבין את אישיות אלוה. גם השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם מאשש זאת. תהליך הבְּהַקְתי, או השירות הנשגב, נמשך גם לאחר הגאולה. זה מאושש בוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה (4.1.12): אָ-פְּרָאיַנָּאת תַתְרָאפּי הי דְרּישְׁטַם. שלב הגאולה של השירות המסור מוגדר בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם כשיבתה של ישות החיים לזהותה או למעמדה היסודי. מעמד זה כבר הוסבר: ישויות החיים כולן הנן חלקיקים של אלוהים, ומכאן ששירות מהווה מעמדן היסודי, וזה אינו נפסק גם לאחר הגאולה. גאולה אמיתית היא השתחררות מתפיסות חיים מוטעות.