HE/BG 18.6

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 6

एतान्यपि तु कर्माणि सङ्गं त्यक्त्वा फलानि च ।
कर्तव्यानीति मे पार्थ निश्चितं मतमुत्तमम् ॥६॥
אֵתָאנְי אַפּי תוּ קַרְמָאנּי סַנְֹגַםּ תְיַקְתְוָא פְּהַלָאני צַ׳ה
קַרְתַוְיָאנִיתי מֵא פָּארְתְהַה נישְׂצ׳יתַםּ מַתַם אוּתְתַמַם

מילה אחרי מילה

אֵתָאני—כל אלו; אַפּי—בוודאי; תוּ—אולם; קַרְמָאנּי—פעולות; סַנְֹגַם—על התרועעות; תְיַקְתְוָא—יש לוותר; פְּהַלָאני—על התוצאות; צַ׳ה—ו-; קַרְתַוְיָאני—צריכים להעשות כחובה; איתי—כך; מֵא—שלי; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; נישְׂצ׳יתַם—מוחלט וסופי; מַתַם—דעה; אוּתְתַמַם—הטובה ביותר.

תרגום

את כל המעשים הללו יש לבצע ללא התקשרות ומבלי לצפות לגמול; הו בן פְּרּיתְהָא, יש לבצעם מתוך חובה. זוהי דעתי הסופית.

התעמקות

ההקרבות כולן מטהרות, אלא שאין לצפות לכל גמול מביצוען. במילים אחרות, יש לזנוח את אלה שתכליתן קדמה חומרית, ולעולם לא לחדול מאלה שמטהרות את ההוויה ומרוממות למישור הרוחני. יש לעודד כל דבר שמקדם תודעת קְרּישְׁנַּה. גם השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם מורה שלא לזנוח שום פעילות שמובילה לשירות מסור לאלוהים. זו אמת המידה העליונה לדת. דְבֵקו של האל נכון לבצע כל פעולה, הקרבה או צדקה שמסייעת לשירותו המסור לאל.