HE/BG 18.73
פסוק 73
- अर्जुन उवाच
- नष्टो मोहः स्मृतिर्लब्धा त्वत्प्रसादान्मयाच्युत ।
- स्थितोऽस्मि गतसन्देहः करिष्ये वचनं तव ॥७३॥
- אַרְג׳וּנַה אוּוָאצַ׳ה
- נַשְׁטוֹ מוֹהַהּ סְמְרּיתיר לַבְּדְהָא תְוַת-פְּרַסָאדָאן מַיָאצְ׳יוּתַה
- סְתְהיתוֹ ׳סְמי גַתַה-סַנְדֵהַהּ קַרישְׁיֵא וַצַ׳נַםּ תַוַה
מילה אחרי מילה
אַרְג׳וּנַהּ אוּוָאצַ׳ה—אַרְג׳וּנַה אמר; נַשְׁטַהּ—נהרסה; מוֹהַהּ—אשליה; סְמְרּיתיהּ—זכרון; לַבְּדְהָא—שב מחדש; תְוַת-פְּרַסָאדָאת—בחסדך; מַיָא—על-ידי; אַצְ׳יוּתַה—הו קְרּישְׁנַּה המשולל כל דופי; סְתְהיתַהּ—נמצא; אַסְמי—אני; גַתַה—סולק; סַנְדֵהַהּ—כל ספק; קַרישְׁיֵא—אני אבצע; וַצַ׳נַם—הוראה; תַוַה—שלך.
תרגום
אַרְג'וּנַה אמר: קְרּישְׁנַּה יקירי, הו המשולל כל דופי, אשליתי נמוגה עתה, ובחסדך שב לי זכרוני. הריני נחוש עתה ואיתן ופטור מספק, ונכון למלא אחר הוראותיך.
התעמקות
אַרְג'וּנַה מייצג את ישות החיים, שמעצם טבעה נועדה לציית להוראותיו של האל, כלומר, למשמעת עצמית. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ אומר שבמעמדה היסודי היא משרתת נצחית של אלוהים. בשעה שהיא שוכחת עיקרון זה, הריהי מותנית לטבע החומרי, וכאשר היא עוסקת בשירותו של אלוהים, היא משרתת בת חורין. היא תמיד משרתת, בין אם את מָאיָא האשלייתית ובין אם את אלוהים. כל עוד זו בוחרת לשרת את האל, הריהי שרוייה במצבה הטבעי, ועם שהיא בוחרת לשרת את האנרגיה החיצונית, האשלייתית, היא משתעבדת. האשליה היא שגורמת לה לשרת בעולם החומרי; אז היא נכבלת לתאוותה ולתשוקותיה, ואף על פי כן חושבת עצמה לאדון העולם. זו נקראת אשליה. מכל מקום, עם שהיא הופכת בת חורין, נמוגה אשליתה והיא בוחרת להתמסר לעליון ולפעול כרצונו.
הטענה לאלוהות מהווה האשליה האחרונה, או המלכודת האחרונה שטומנת מָאיָא לישות החיים. זו חושבת שאינה עוד נשמה מותנית, אלא אלוהים. ברוב טיפשותה היא אינה חושבת שאם היא אלוהים, כיצד זה שנתקפה בספקות? את זה היא אינה שואלת, וזו מלכודת האשליה האחרונה. למעשה, רק מי שמבין את קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה, ונכון לציית להוראותיו, משתחרר מאשליה.
המילה מוֹהַה היא רבת חשיבות בפסוק זה. זו מציינת את ההפך מידע. ידע אמיתי פירושו להבין שכל ישות חיה היא משרתת נצחית של אלוהים. אלא שבמקום להכיר במצבה, זו חושבת עצמה לאדון העולם החומרי, ומבקשת לשלוט בו. זוהי אשליתה, וזו יכולה לפוג רק בחסדו של אלוהים או של דְבֵקו הטהור. או אז נכונה ישות החיים לפעול בתודעת קְרּישְׁנַּה.
תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה ציות להוראותיו של אלוהים. נשמה מותנית, שנתונה לאשלית האנרגיה החומרית החיצונית, אינה יודעת שאישיות אלוה הוא יודע כול ואדון הכול. כל שברצונו הוא יכול להעניק לדְבֵקיו; הוא ידיד לכול, אף שנוטה במיוחד לדְבֵקיו. הוא שולט בעולם החומרי ובכל ישויות החיים. הוא גם שולט בזמן הבלתי מתכלה, ומלא בשפעים ובאונים כולם. ביכולתו אפילו להעניק את עצמו לדְבֵקו. מי שאינו יודע אותו, שרוי באשליה; הוא אינו הופך לדָבֵק, אלא למשרת של מָאיָא. אַרְג'וּנַה, מכל מקום, השתחרר מאשליתו למישמע הבְּהַגַוַד-גִיתָא מפיו של אישיות אלוה. הוא הבין שקְרּישְׁנַּה אינו סתם ידיד, אלא אלוה עליון, ומכאן שהבין אותו כפי שהוא. לימוד הבְּהַגַוַד-גִיתָא פירושו להבין את קְרּישְׁנַּה כפי שהוא. ומי שקנה ידע מושלם, מתמסר לו. אַרְג'וּנַה ציית לרצונו של קְרּישְׁנַּה ונאות להילחם כשהבין שהיתה זו תכניתו של קְרּישְׁנַּה לצמצם את ריבוי האוכלוסיה המיותרת. הוא שב אז ואחז בנשקו – בקשתו ובחיציו – והיה נכון לקרב, לפקודתו של אישיות אלוה.