HE/BG 3.27

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 27

प्रकृतेः क्रियमाणानि गुणैः कर्माणि सर्वशः ।
अहङ्कारविमूढात्मा कर्ताहमिति मन्यते ॥२७॥
פְּרַקְרּיתֵהּ קְרייַמָאנָּאני גוּנַּיְהּ קַרְמָאנּי סַרְוַשַׂהּ
אַהַנְֹקָארַה-וימֻוּדְּהָאתְמָא קַרְתָאהַם איתי מַנְיַתֵא

מילה אחרי מילה

פְּרַקְרּיתֵהּ—של הטבע החומרי; קְרייַמָאנָּאני—נעשות; גוּנַּיְהּ—על ידי המידות; קַרְמָאנּי—את הפעולות; סַרְוַשַׂהּ—מכול הסוגים; אַהַנְֹקָארַה-וימֻוּדְּהַה—מבולבל בשל העצמי הכוזב; אָתְמָא—הנשמה הרוחנית; קַרְתָא—העושה; אַהַם—אני; איתי—כך; מַנְיַתֵא—הוא חושב.

תרגום

הנשמה הרוחנית מתבלבלת בהשפעת העצמי הכוזב, וחושבת עצמה לעושה הפעולות, שלמעשה מתבצעות על ידי שלוש מידות הטבע החומרי.

התעמקות

אפשר שאדם מודע לקְרּישְׁנַּה ואדם חומרני יבצעו שניהם אותו דבר, וכמו יפעלו באותו מישור, אלא שההבדל שביניהם הוא תהומי. האדם החומרני משוכנע, בהשפעת העצמי הכוזב, שהוא מבצעם של הדברים. הוא אינו יודע שהמנגנון הגופני הוא יציר הטבע החומרי, ושזה פועל תחת הכוונתו של אלוהים. מכאן שאינו יודע שבסופו של דבר גם הוא כפוף לשליטתו של קְרּישְׁנַּה. הוא חושב שהוא עושה הכול באופן עצמאי, וזה כמובן, סימן לבורותו. מאחר שאינו יודע שגופו הגשמי והסמוי הם תוצר הטבע החומרי, שכפוף לאישיות אלוה, הרי שאינו חושב להקדיש את פעילותו הגופנית והנפשית לשירותו של קְרּישְׁנַּה, או תודעת קְרּישְׁנַּה. הוא שוכח שאישיות אלוה ידוע כהְרּישִׁיקֵשַׂה, אדון החושים הגשמיים; בגלל עידנים של שימוש מעוות בחושיו לצורך עינוג חושים, הוא מבולבל עתה ונתון לזהות כוזבת, שמשכיחה ממנו את יחסיו הנצחיים עם קְרּישְׁנַּה.