HE/BG 4.22
פסוק 22
- यदृच्छालाभसन्तुष्टो द्वन्द्वातीतो विमत्सरः ।
- समः सिद्धावसिद्धौ च कृत्वापि न निबध्यते ॥२२॥
- יַדְרּיצְ׳צְ׳הָא-לָאבְּהַה-סַנְתוּשְׁטוֹ דְוַנְדְוָאתִיתוֹ וימַתְסַרַהּ
- סַמַהּ סידְדְהָאו אַסידְדְהַוּ צַ׳ה קְרּיתְוָאפּי נַה ניבַּדְהְיַתֵא
מילה אחרי מילה
יַדְרּיצְ׳צְ׳הָא—שבאה מאליה; לָאבְּהַה—בזכייה; סַנְתוּשְׁטַהּ—מסופק; דְוַנְדְוַה—מעל לשניות; אַתִיתַהּ—התעלה; וימַתְסַרַהּ—פטור מקנאה; סַמַהּ—יציב; סידְדְהַוּ—בהצלחה; אַסידְדְהַוּ—בכשלון; צַ׳ה—ו-; קְרּיתְוָא—מבצע; אַפּי—אף על פי ש-; נַה—לעולם לא; ניבַּדְהְיַתֵא—נכבל.
תרגום
מי שמסתפק בזכייה שבאה מאליה, פטור משניות ומקנאה, ויציב תמיד, בהצלחה ובכישלון – אף שהוא מבצע פעולות, אינו מסתבך בהן לעולם.
התעמקות
אדם מודע לקְרּישְׁנַּה אינו טורח מדי אפילו לקיים את גופו. הוא מסתפק בזכיות שנקרות על דרכו. גם אינו מקבץ נדבות או לווה, אלא עובד ביושר-לב ובמלוא כוחותיו, ומסתפק בפירות עמלו הישר. הוא אינו ניתלה באיש למחייתו, גם אינו מתיר לאיש לחבל בשירותו שבתודעת קְרּישְׁנַּה. מכל מקום, לצורך השירות לאל הוא נכון לעסוק בכל מלאכה, מבלי להיטרד משניות העולם החומרי. שניות זו נחווית כחום וקור, או כשמחה וצער. אולם מאחר שהוא נכון לעשות הכול למען סיפוקו של קְרּישְׁנַּה, הרי שהוא מעל לשניוּת שכזו, ויציב בהצלחה ובכישלון. אלה הם סימניו של מי שחדור בידע נשגב.