HE/BG 4.29

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 29

अपाने जुह्वति प्राणं प्राणेऽपानं तथापरे ।
प्राणापानगती रुद्ध्वा प्राणायामपरायणाः ।
अपरे नियताहाराः प्राणान्प्राणेषु जुह्वति ॥२९॥
אַפָּאנֵא ג׳וּהְוַתי פְּרָאנַּםּ פְּרָאנֵּא ׳פָּאנַםּ תַתְהָאפַּרֵא
פּרָאנָּאפָּאנַה-גַתִי רוּדְדְהְוָא פְּרָאנָּאיָאמַה-פַּרָאיַנָּאהּ
אַפַּרֵא נייַתָאהָארָאהּ פְּרָאנָּאן פְּרָאנֵּשׁוּ ג׳וּהְוַתי

מילה אחרי מילה

אַפָּאנֵא—אל האוויר שיורד מטה; ג׳וּהְוַתי—מגישים כמנחה; פְּרָאנַּם—את האוויר שיוצא החוצה; פְּרָאנֵּא—אל האוויר שיוצא החוצה; אַפָּאנַם—את האוויר שיורד מטה; תַתְהָא—כך; אַפַּרֵא—אחרים; פְּרָאנַּה—של האוויר היוצא החוצה; אַפָּאנַה—ושל האוויר היורד מטה; גַתִי—את התנועה; רוּדְדְהְוָא—בעוצרם; פְּרָאנַּה-אָיָאמַה—טראנס המושג על ידי עצירת הנשימה; פַּרָאיַנָּאהּ—נוטים לכך; אַפַּרֵא—אחרים; נייַתַה—נשלטת; אָהָארָאהּ—אשר אכילתם; פְּרָאנָּאן—את האוויר היוצא; פְּרָאנֵּשׁוּ—באוויר היוצא; ג׳וּהְוַתי—מגישים כמנחה.

תרגום

ישנם גם כאלה, שעל-מנת להיוותר בטראנס, בוחרים בתהליך עצירת הנשימה. אלה מתרגלים זאת על-ידי הבאת תנועת הנשיפה אל תוך השאיפה, ואת השאיפה אל תוך הנשיפה. הם חדלים אז מכל נשימה ונשארים בטראנס. וישנם אחרים, שמקצצים באכילתם ומביאים כמינחה את נשיפתם לתוך עצמה.

התעמקות

שיטת היוגה של שליטה בתהליך הנשימה נקראת פְּרָאנָּאיָאמַה. בתחילה זו מתורגלת באמצעות הַטְהַה-יוֹגַה, או תנוחות ישיבה שונות. השיטות הללו כולן מסייעות לשליטה בחושים ולהתקדמות בהבנה רוחנית. תרגול הפְּרָאנָּאיָאמַה כרוך בשליטה באווירים השונים שבגוף, עד להפיכת כיוון תנועתם. אוויר האַפָּאנַה יורד, ואוויר הפְּרָאנַּה עולה. הפְּרָאנָּאיָאמַה-יוגי מתרגל נשימה בדרך הפוכה, עד שזרמי האויר מנטרלים זה את זה לפֻּוּרַקַה – איזון. הבאת הנשיפה אל תוך השאיפה נקראת רֵצַ'קַה. כאשר שני זרמי האוויר נעצרים לגמרי, נאמר שהיוגי מצוי בקוּמְבְּהַקַה-יוֹגַה. על ידי תירגול קוּמְבְּהַקַה-יוֹגַה ניתן להאריך את תוחלת החיים, לצורך שלמות בהגשמה רוחנית. יוגי נבון שואף להשיג שלמות בתקופת חיים אחת, ולא לחכות לנוספת. באמצעות קוּמְבְּהַקַה-יוֹגַה ביכולתו איפוא, להאריך את חייו בשנים רבות. מכל מקום, אדם מודע לקְרּישְׁנַּה שקוע תמיד בשירות נשגב ואוהב לאל, ומכאן שמוכנית הוא שולט בחושיו. מאחר שחושיו עוסקים כליל בשירות לקְרּישְׁנַּה, אין כל סיכוי שייטו לעיסוק אחר. ואז, בסוף חייו, הוא עובר באופן טבעי לכוכבו הרוחני של קְרּישְׁנַּה; משום כך אין לו צורך להתאמץ ולהאריך את חייו. הוא מתעלה מיד למישור הגאולה. כמו שנאמר בבְּהַגַוַד-גִיתָא (14.26):

מָאםּ צַ׳ה יוֹ ׳וְיַבְּהיצָ׳ארֵנַּה בְּהַקְתי-יוֹגֵנַה סֵוַתֵא
סַה גוּנָּאן סַמַתִיתְיַיְתָאן בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה קַלְפַּתֵא

"מי שעוסק בשירות טהור לאל, מתעלה מעבר למידות הטבע החומרי, הישר למישור הרוחני." כבר מראשית שרוי המודע לקְרּישְׁנַּה במישור הנשגב, והוא מוסיף ומתמיד בתודעה כזו. ומאחר שאינו מועד ממישור זה, הרי שבסופו של דבר הוא נכנס למשכנו של האל. צימצום באכילה מתבצע מעצמו עם שאוכלים רק קְרּישְׁנַּה-פְּרַסָאדַם, או מזון שהוגש תחילה לאל. צימצום באכילה מסייע מאוד לשליטה בחושים. ללא שליטה כזו לא ניתן להחלץ מן הסבך החומרי.