HE/BG 4.34

Revision as of 16:04, 27 June 2018 by Vanibot (talk | contribs) (Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 34

तद्विद्धि प्रणिपातेन परिप्रश्नेन सेवया ।
उपदेक्ष्यन्ति ते ज्ञानं ज्ञानिनस्तत्त्वदर्शिनः ॥३४॥
תַד וידְדְהי פְּרַנּיפָּאתֵנַה פַּריפְּרַשְׂנֵנַה סֵוַיָא
אוּפַּדֵקְשְׁיַנְתי תֵא גְ׳נָֿאנַםּ גְ׳נָֿאנינַס תַתְתְוַה-דַרְשׂינַהּ

מילה אחרי מילה

תַת—את הידע הזה של ההקרבות השונות; וידְדְהי—נסה להבין; פְּרַנּיפָּאתֵנַה—על ידי פניה למורה רוחני; פַּריפְּרַשְׂנֵנַה—על ידי שאלות ברוח כנועה; סֵוַיָא—על ידי שירות; אוּפַּדֵקְשְׁיַנְתי—הם יורו; תֵא—לך; גְ׳נָֿאנַם—ידע; גְ׳נָֿאנינַהּ—אלו שהגיעו להגשמה עצמית; תַתְתְוַה—של האמת; דַרְשׂינַהּ—רואים.

תרגום

פנה למורה רוחני ונסה ללמוד ממנו את האמת. חקור אותו בכניעות והגש לו שירותך. מי שהגיעו להגשמה רוחנית יכולים להקנות לך ידע, כיוון שחזו באמת.

התעמקות

נתיב ההגשמה הרוחנית הוא קשה. האל מייעץ לכן, לפנות למורה רוחני מוסמך שקשור לשושלת הוראה שמתחילה באל עצמו. מבלי לקיים את עקרון שושלת ההוראה, איש לא יכול לשמש כמורה רוחני. אלוהים הוא המורה הרוחני העליון, ומי שקשור לשושלת ההוראה מעביר את המסר האלוהי לתלמידו כפי שהוא. לא ניתן להשיג הגשמה רוחנית באמצעות תהליכים פרי הדמיון, כמקובל כיום על מתחזים שוטים. הבְּהָאגַוַתַם (6.3.19) אומר, דְהַרְמַםּ תוּ סָאקְשָׁאד בְּהַגַוַת-פְּרַנִּיתַם: אלוהים מורה בעצמו את נתיב הדת. מכאן ששכלתנות ספקולטיבית או טיעונים יבשים אין בכוחם להוביל לדרך הישר. גם לימוד עצמאי של ספרי הידע לא יקדם איש בחיים רוחניים. כדי לקנות ידע צריך לפנות למורה רוחני מוסמך. יש לקבלו בכניעות מוחלטת ולשמש כמשרתו, ללא תחושת יוקרה כוזבת. ההתקדמות בחיים רוחניים תלויה כולה בסיפוקו של המורה הרוחני. הצגת שאלות וצייתנות מהוות הצירוף הנכון להבנה רוחנית. ללא צייתנות ושירות, לא תניב חקירת המורה המלומד כל פרי. על התלמיד לעבור בהצלחה את מבחנו של המורה, ומשהלה מגלה בתלמיד רצון כן, הוא מברכו בהבנה רוחנית אמיתית. פסוק זה מגנה קבלה עיוורת, כמו גם חקרנות מיותרת. אלא שלא די להקשיב בצייתנות למורה הרוחני; דרושה גם הבנה ברורה, וזו נקנית בצייתנות, שירות וחקר. רק טבעי שמורה רוחני מוסמך נוטה מטבעו חסד לתלמידו. משום כך, בשעה שהלה צייתן ונכון תמיד לשירות, יחס הגומלין בין הידע לשאלות הוא מושלם.