HE/BG 5.1
פסוק 1
- अर्जुन उवाच
- संन्यासं कर्मणां कृष्ण पुनर्योगं च शंससि ।
- यच्छ्रेय एतयोरेकं तन्मे ब्रूहि सुनिश्चितम् ॥१॥
- אַרְג׳וּנַה אוּוָאצַ׳ה
- סַנְנְיָאסַםּ קַרְמַנָּאםּ קְרּישְׁנַּה פּוּנַר יוֹגַםּ צַ׳ה שַׂמְּסַסי
- יַץ׳ צְ׳הְרֵיַה אֵתַיוֹר אֵקַםּ תַן מֵא בְּרֻוּהי סוּ-נישְׂצ׳יתַם
מילה אחרי מילה
אַרְג׳וּנַהּ אוּוָאצַ׳ה—אַרְג'וּנַה אמר; סַנְנְיָאסַם—פרישות; קַרְמַנָּאם—מפעילויות; קְרּישְׁנַּה—הו קְרּישְׁנַּה; פּוּנַהּ—שוב; יוֹגַם—שירות מסור; צַ׳ה—גם; שַׂמְּסַסי—אתה מהלל; יַת—זה שהוא; שְׂרֵיַהּ—מועיל יותר; אֵתַיוֹהּ—מבין השניים; אֵקַם—האחד; תַת—אותו; מֵא—לי; בְּרֻוּהי—אמור; סוּ-נישְׂצ׳יתַם—בבירור.
תרגום
אַרְג'וּנַה אמר: הו קְרּישְׁנַּה, תחילה אתה מבקש שאפרוש מפעילות, אולם אחר כך אתה ממליץ על עבודה במסירות. התוכל עתה, בחסדך, לומר לי במפורש איזו עדיפה מבין השתיים?
התעמקות
בפרק החמישי של הבְּהַגַוַד-גִיתָא האל אומר ששירות מסור עדיף על שכלתנות יבשה; זה גם קל יותר, שהרי זה נשגב מטבעו ופטור מתגובה. בפרק השני מוסבר הידע הראשוני אודות הנשמה והיכלאותה בגוף החומרי. הוסבר גם כיצד ניתן באמצעות בּוּדְדְהי-יוֹגַה להשתחרר מכלא זה. בפרק השלישי הוסבר שמי שהתעלה למישור הידע פטור מכל חובה. בפרק הרביעי האל מורה לאַרְג'וּנַה שידע מהווה תכלית ופסגת ההקרבות כולן. מכל מקום, בסופו של הפרק הוא מייעץ לו, לאור הידע המושלם שקנה, לקום ולהילחם. קְרּישְׁנַּה מדגיש אם כן, בו-זמנית את חשיבותה של עבודה במסירות, כמו גם אי-עשייה שמושתתת על ידע, ומבלבל את אַרְג'וּנַה ומערער את נחישותו. פרישות מתוך ידע, להבנתו של אַרְג'וּנַה, כרוכה בהימנעות מכל פעולה חושית. אולם כיצד זו פוסקת בשעה שעוסקים בשירות מסור? במילים אחרות, הוא סבור שסַנְנְיָאסַה, או פרישות מתוך ידע, פירושה הפסקת כל עשייה. זאת משום שפרישות כמו סותרת בעיניו פעילות. מסתבר שלא הבין כי פעולה מתוך ידע מלא אינה גוררת תגובות, וזהה לאי-פעולה. משום כך הוא שואל אם לחדול מכל פעולה, או לעבוד מתוך ידע מלא.