HE/Prabhupada 0021 - מדוע כל כך הרבה זוגות מתגרשים


הרצאה על שׂ.ב. 6.1.26 - הוֹנוֹלוּלוּ, 26 במאי, 1976

אז זו דרך החיים הכללית. כולם עוסקים בפעילויות החומריות הללו, והעיקרון הבסיסי של הפעילויות החומריות זה גְרּיהַסְתְהַה - חיי משפחה. חיי משפחה, לפי השיטה הוֵדית, או בכול מקום, אלה חיים אחראיים של דאגה לאישה, ילדים. כולם מועסקים. הם חושבים שזו האחריות היחידה. "דאגה למשפחה, זו האחריות שלי. כמה שיותר נוֹחוּת. זו האחריות שלי." אף אחד לא חושב על זה שסוג האחריות הזה מבוצע אפילו על ידי בעלי החיים. גם להם יש ילדים, והם מאכילים. מה ההבדל?

לכן המילה שמשתמשים בה פה זה מֻוּדְּהָא - מֻוּדְּהָא משמעותו חמור. מי שעוסק בפעילויות כאלו: בְּהוּנְֿגָא'נַהּ פְּרַפּיבַּן קְהָאדַן. פְּרַפּיבַּן. פְּרַפִיבַּן משמעותו לשתות, ו בְּהוּנְגָ'אנַהּ פירושו לאכול. בזמן שאוכלים, בזמן ששותים, קְהָאדַן - בזמן שלועסים, צַ'רְוַה צַ'סְיַה רַגַ'ה פְּרֵיַה (?). ישנם ארבעה סוגים של מאכלים. לפעמים אנחנו לועסים, לפעמים מלקקים, (סנסקריט) לפעמים בולעים, ולפעמים שותים. אז ישנם ארבע סוגי מאכלים. לכן אנו שרים צַ'תוּהּ-וידְהָא שְׂרִי-בְּהַגַוַת-פְּרַסָאדָאת - צַ'תוּהּ-וידְהָא משמעותו ארבע סוגים. אז אנחנו מציעים למוּרְתִים כל-כך הרבה מאכלים מתוך ארבעת הסוגים הללו. לפעמים ממה שלועסים, לפעמים ממה שמלקקים, לפעמים שבולעים. ככה.

אז בְּהוּנְֿגָ'אנַה פְּרַפִיבַּן קְהָאדַן בָּאלַקַםּ סְנֵהַה-יַנְתְרִיתַהּ - האב והאם דואגים לילדיהם, איך לתת להם אוכל. אנחנו רואים שאמא יַשׂוֹדָא מאכילה את קרישנה. אותו הדבר. זה ההבדל. אנחנו מאכילים ילדים רגילים, דבר שנעשה על ידי חתולים וכלבים אבל אמא יַשׂוֹדָא מאכילה את קרישנה. אותו התהליך. התהליך, אין הבדל, אבל האחד מרוכז בקרישנה והאחר מרוכז במשהו גחמני. זה ההבדל: כשזה מרוכז בקרישנה, אז זה רוחני, וכשזה מרוכז במשהו גחמני, אז זה חומרי. אין הבדל בין חומרי... זה ההבדל. ישנו... בדיוק כמו תשוקה ואהבה, אהבה טהורה. מה ההבדל בין תשוקה ואהבה טהורה? כאן אנחנו מתרועעים, גברים ונשים, מתרועעים עם התשוקות, וקרישנה גם מתרועע עם הגוֹפִּיות. באופן שטחי זה נראה אותו הדבר. ובכל זאת, מה ההבדל? אז ההבדל הזה הוסבר על ידי המחבר של צַ'ייתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרּיתַה, שהרי מה הוא ההבדל בין תשוקה ואהבה? זה הוסבר. הוא אמר, אָתְמֵנְדְרייַה-פְּרִיתִי-וָאנְֿצְ'הַה-תָארֵה בָּלִי 'קָאמַה' (צ'.צ'. אָדי 4.165), "כשאני רוצה לספק את החושים שלי, זה קָאמַה." אבל קְרּישְׁנֵּנְדְרייַה-פְּרּיתי-איצְ'צְ'הָא דְהַרֵה 'פְּרֵמַה' נָאמַה - "וכאשר אנחנו רוצים לספק את החושים של קרישנה, אז זה אהבה, פְּרֵמַה." זהו ההבדל.

כאן, בעולם החומרי אין אהבה. בגלל שהגברים והנשים, אין להם שום כוונה כזאת "אני אתרועע עם הגבר, הגבר שיספק את התשוקות שלו איתי." - לא. "אני אספק את התשוקות שלי". - זה העיקרון הבסיסי. הגבר חושב "בלהתרועע עם האישה הזאת, אני אספק את התשוקות שלי." והאישה חושבת ש "בלהתרועע עם הגבר הזה, אני אספק את התשוקות שלי." לכן זה מאוד נפוץ בתרבות המערבית, ברגע שישנה איזושהי בעייתיות בסיפוק התשוקות האישיות, מִיַד גירושין. זו הפסיכולוגיה: למה כל כך הרבה גירושין יש במדינה הזאת. מקור הבעיה היא ש "ברגע שאני לא מוצא סיפוק, אז אני לא רוצה." זה נאמר בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם: דָאםּ-פַּתְיַםּ רַתים אֵוַה הי (ש.ב. 12.2.3) - בעידן הזה, בעל ואישה משמעותו סיפוק מיני, אישי. אין שאלה של "נִחייה ביחד, נספק את קרישנה על ידי כך שנלמד איך לספק את קרישנה." - זוהי התנועה לתודעת קרישנה.