HE/Prabhupada 0078 - פשוט עם אמונה, נסו לשמוע
Lecture on SB 1.2.16 -- Los Angeles, August 19, 1972
אז שֻׂשְׂרוּשׂוֹהּ שְׂרַדַּדְהָאנַסְיַה וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצִ'יהּ. בפסוק הקודם זה הוסבר, יַד אַנוּדְהְיָאסִינָה יוּקְתָאהּ (שׂ.ב. 1.2.15). אדם צריך להיות עסוק כל הזמן בחשיבה. זו החרב החדה. עליכם לקחת את החרב החדה הזאת של תודעת קְרִישְׁנַה. אז תהפכו חופשיים. הקשר נחתך על ידי החרב הזו. אז... איך אנו יכולים לקבל את החרב הזאת? התהליך מתואר כאן שעליכם פשוט, עם אמונה, לנסות ולשמוע. אתם תקבלו את החרב. זה הכל. למעשה, התנועה הזאת לתודעת קְרִישְׁנַה מתפשטת. אנחנו מקבלים את החרב אחד אחרי השני, פשוט על ידי שמיעה. אני התחלתי את התנועה בניו יורק. אתם כולם יודעים. למעשה לא הייתה לי שום חרב. בדיוק כמו בכתבים העתיקים, הם מקבלים את הכתובים ביד אחת ובידם השניה, חרב: "אתם תקבלו את הכתובים; אחרת, אחתוך את ראשכם." זאת גם הטפה אחרת. אבל לי הייתה חרב, אבל לא סוג כזה של חרב. חרב זו - לתת לאנשים את ההזדמנות לשמוע. זה הכל. וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצִ'יהּ. אז מוקדם ככל שהוא מקבל רוּצִ'י... רוּצִ'י. רוּצִ'י משמעותו טעם."אה, פה קרישנה מדבר, נחמד מאוד. אני רוצה לשמוע." אתה מקבל את החרב מאוד, מיידית. החרב ביד שלך. וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא-רוּצִ'יהּ.
אבל הרוּצִ'י, למי מגיע? הטעם הזה? מפני, כפי שהסברתי מספר פעמים, הטעם, בדיוק כמו הממתק. כולם יודעים שהוא מאוד מתוק, אבל אם תתן אותו לאדם שסובל מצהבת, הוא יאמר לך שהטעם מר. כולם יודעים שממתקים מתוקים, אבל האדם המסויים שסובל ממחלה, צהבת, הוא יטעם את הממתק כמר מאוד. כולם יודעים זאת. זאת עובדה.
אז רוצ'י, הטעם לשמיעת וָאסוּדֵוַה-קַתְהָא, קְרִישְׁנַה-קַתְהָא, האדם הנגוע במחלה החומרית לא יכול לטעום. את הרוּצִ'י הזה, הטעם. כדי לקבל את הטעם הזה ישנן פעילויות התחלתיות. מהן? הדבר הראשון הוא ההערכה: "הו, זה נחמד מאוד." אָדַאוּ שְׂרַדְדְהָא, שְׂרַדַּדְהָאנַה. אז שְׂרַדְדְהָא, ההערכה, היא ההתחלה. אז סָאדְהוּ-סַנְגַה (צ' צ' מדהיה 22.83). אז התערובת: "בסדר גמור, אנשים אלו מזמרים ומדברים על קרישנה. אלך לי ואשב איתם ואשמע לי עוד." זה נקרא סאדהו-סנגה. אלו שהם דבקים, להתרועע איתם. זה השלב הבא. השלישי הוא בְּהַגַ'נַה-קְרִיַה. כשמישהו מיטיב להתרועע, אז הוא חש, "למה לא להפוך לתלמיד?" אז אנו מקבלים מועמדות, "פְּרַבְּהוּפָּאדַה, אם תקבל אותי בבקשה כתלמיד שלך." זו ההתחלה של בְּהַגַ'נַה-קְרִיָה. בְּהַגַ'נַה-קְרִיַה משמעותה להיות עסוק בשירות לריבון. זה השלב השלישי.