HE/Prabhupada 0099 - איך להיות מוכר ומזוהה על ידי קרישנה
הרצאה על ב.ג. 13.4 - בומביי, ה-27 בספטמבר, 1973
אז, כפי שאנו מוצאים שישנם סוגים שונים של אנשים, למרות שכולם בבּוֹמבֵּיי, או בכל עיר, באופן דומה, כל ישויות החיים, הן לא באותה האיכות. חלקן במגע עם המידות החומריות של טוֹבוּת, חלקן במגע עם מידות הלהיטות, ואילו אחרות במגע עם המידות של הבערות. אז אלו שהם בבערות, זה כמו שהם נפלו למים. כאשר אש נופלת על מים, היא דועכת לגמרי. והעשב היבש, אם ניצוץ של אש נופל, ופוגש ביתרון של העשב היבש, האש ניצתת. שוב ניצתת האש.
באופן דומה, אלו שהם במידת הטוֹבוּת, הם יכולים בקלות לעורר את תודעת קרישנה שלהם. מפני שבבְּהַגַוַוד-גִיתָא נאמר, בבְּהַגַוַוד-גִיתָא זה נאמר, יֵשָׁאם תוְ אַנְתַה-גַתַם פָּאפָּאם. מדוע אנשים לא באים למקדש הזה? מפני שהקושי הוא שחלקם שקועים בבערות גסה. נַה מָאם דוּשְׁקְרֶתִינוֹ מוּדְהָאהּ פְּרַפַּדְיַנְתֵה נַרָאדְהַמָאהּ (ב.ג. 715). הם לא יכולים לבוא. אלו שפשוט עסוקים במעשי עבירה, לא יכולים להעריך את תודעת קרישנה זו. זה לא אפשרי. אבל זאת הזדמנות שניתנת לכל אחד. אנו מציעים זאת בחן, "בבקשה בואו לכאן. בבקשה..." זה העסק שלנו מטעמו של קרישנה. כפי שקרישנה בא באופן אישי ללמד בְּהַגַוַוד-גִיתָא ולבקש מכולם, סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּרִיתְיַגְ'יַה מָאם אֵקַם שַׂרַנַם וְרַגַ'ה (ב.ג. 18.66), העסק שלנו הוא זה.
לכן קרישנה מאוד מעריך, הו, אנשים אלה עושים מטעמי. אני לא צריך ללכת לשם. הם קיבלו על עצמם את העסק שלי." אנחנו לא ממציאים עסקים. אנו פשוט מבקשים מאנשים, "בבקשה התמסרו לקרישנה." לכן אנחנו מאוד יקרים. קרישנה אומר, נַה צַ'ה תַסְמָאן מַנוּשְׁיֵשׁוּ קַשְׂצִ'ין מֵה פְּרִיַה-קְרֶתְתַמַהּ (ב.ג. 18.69). העסק שלנו הוא איך להיות מוכרים ומזוהים ע"י קרישנה.
אנו לא טורחים בשאלה אם איש מוּמר או לא בתודעת קרישנה. חובתנו היא למצוא חן, זה הכל. "אדוני היקר, בבקשה בוא הנה, ראה את המוּרְתִי של קרישנה, תציע נַמַסְקָארַה, קח פְּרַסָאדַה, ושוב לביתך." אבל אנשים לא מסכימים. מדוע, זאת? כעת, את העסק הזה לא יכול לקחת אנשים המלאים בפעילויות חטאות.
לכן קרישנה אומר, יֵשָׁאם תוְ אַנְתַה-גַתַם פָּאפָּאם. מי שסיים לחלוטין את פעילויות חטאו. יֵשָׁאם תוְ אַנְתַה-גַתַם פָּאפָּאם גַ'נָאנָאם פּוּנְיַה-קַרְמַנָאם. מי יכול להשתחרר מפעילויות חטאו? מי שעסוק תמיד בפעילויות צדיקות. אם אתה עסוק בפעילויות צדיקות תמיד, איפה הסיכוי לביצוע מעשים חוטאים? לכן הפעילות הצדיקה ביותר היא לזמר את המַהָא-מַנְטְרַה הַרֵא קְרִישְׁנַה. אם אתה עסוק תמיד, הַרֵא קְרִישְׁנַה, הַרֵא קְרִישְׁנַה, קְרִישְׁנַה קְרִישְׁנַה, אם המֶחְשַׁב שלך עסוק תמיד בתודעת קרישנה, אז אין מרווח שמאפשר לדברים אחרים לבוא למֶחְשַׁב. זה התהליך של תודעת קרישנה. מרגע שאנו שוכחים את קרישנה, מָאיָא שם, לתפוס אותנו ומִיַד.