HE/Prabhupada 0107 - אל תקבל שוב גוף חומרי
הרצאה על ב.ג. 4.17 - בומביי, ה-6 באפריל, 1974
זה לא משנה אם גוף עשיר או גוף עני. כולם צריכים לעבור את שלוש מצוקות החיים. כשטִיפוּס נמצא שם, הוא לא מבחין, "הנה גוף עשיר. אני אתן לו פחות כאב." לא. כשהטִיפוּס שם, בין אם הגוף שלך עשיר או עני, עליך לסבול את אותו הכאב. כשאתה ברחם של אמא שלך, עליך לסבול את אותו הכאב, בין אם ברחם המלכה או ברחם של אשת הסנדלר. מצב דחוס ומכווץ זה... אבל הם אינם יודעים. גַ'נְמַה-מְרֱתְיו-גַ'רָא. ישנו כל כך הרבה סבל, בתהליך הלידה. ישנו כל כך הרבה סבל בתהליך הלידה והמוות והגיל המופלג. איש עשיר או אדם עני, כשאנחנו זקנים, עלינו לסבול כל כך הרבה קשיים.
באופן דומה, גַ'נְמַה-מְרֶתְיוּ-גַ'רָא-וִיָאדְהִי (ב.ג. 13.9). גַ'רָא, גַ'רָא ווִיָאדְהִי ומְרֶתְיוּ. אז אנו לא מודעים למצבו הסובל של הגוף החומרי. שָׂאסְטְרַה אומרת, "אל תקבל שוב גוף חומרי." נַה סָאדְהוּ מַנְיֵה: "זה לא טוב, שאתה שוב מקבל את הגוף החומרי הזה." נַה סָאדְהוּ מַנְיֵיה יַתַה אָתְמַנַהּ. אָתְמַנַהּ, הנשמה כלואה בגוף החומרי הזה. יַתַה אָתְמַנוֹ 'יַם אַסַןּ אַפִּי. למרות שהוא זמני, יש לי את הגוף הזה. קְלֵשַׂדַה אָסַה דֵהַהּ.
אז אם אנו רוצים לעצור תנאים אומללים אלה של קבלת גוף חומרי נוסף, אז עלינו לדעת מהי קַרְמַה, מהי וִיקַרְמַה. זו ההצעה של קרישנה. קַרְמַנוֹ הִי אַפִּי בּוֹדְּהַוְיַם בּוֹדְּהַוְיַם צַ'ה וִיקַרְמַנַהּ. אַקַרְמַנַשׂ צַ'ה בּוֹדְּהַוְיַם. אַקַרְמַנַה פירושה שאין שום תגובה. תגובה. קַרְמַה, אם אתה עושה עבודה טובה, יש לכך תגובה. למשל גוף טוב ויפה, חינוך נחמד, משפחה חביבה, עושר נאה. גם אלה טובים. אנו מקבלים אותם ככאלו. אנו רוצים ללכת לכוכב השמיימי. אבל הם לא יודעים אמנם שגם בכוכבים השמיימיים יש גַ'נְמַה-מְרֱתְיוּ-גַ'רָא-וִיָאדְהִי.
לכן קרישנה לא ממליץ לקבל גוף שמיימי. הוא אומר, אָ-בְּרַהְמַה-בְּהוּוַנָאל לוֹקָהּ פּוּנַר אָוַרְתִינוֹ 'רְג'וּנַה (ב.ג. 8.16). אפילו תלך לבְּרַהְמַלוֹקַה, עדיין, החזרה של הלידה ו... יַד גַתְוָה נַה נִיוַרְתַנְתֵה תַד דְהָאמַה פַּרַמַם מַמַה (ב.ג. 15.6). יַד גַתְוָה נַה נִיוַרְתַנְתֵה. אבל הם לא יודעים שישנו דְהָאמַה. אם בדרך זו או אחרת, אנו יכולים לקדם את עצמנו לדְהָאמַה, אז נַה נִיוַרְתַנְתֵה, יַד גַתְוָה נַה נִיוַרְתַנְתֵה תַד דְהָאמַה פַּרַמַם מַמַה. במקום אחר נאמר, תִיַקְתְוָה דֵהַם פּוּנַר גַ'נְמַה נַיְיתִי מָאם אֵתִי (ב.ג. 4.9).
אז לאנשים אין מידע שקרישנה, או הריבון העליון, יש לו את המקום שלו וכל אחד יכול ללכת.
איך יכול אדם ללכת
- יָאנְתִי דֵוַה-וְרַתָה דֵוָאן
- פִּיתְרֶן יָאנְתִי פִּיתְרֶ-וְרַתָהּ
- בְּהוּתָאנִי יָאנְתִי בְּהוּתֵגְ'יָה
- יָאנְתִי מַד-יָאגִ'ינוֹ 'פִּי מָאם
- (ב.ג. 9.25)
"אם מישהו נעשה מסור לסגידה שלי, לעסק שלי, בְּהַקְטִי-יוֹגַה, הוא בא אלי." במקום אחר הוא אומר, בְּהַקְטְיָה מָאם אַבְּהִיגָ'אנָאתִי יָאוָאן יַשׂ צָ'אסְמִי (ב.ג. 18.55).
אז העסק היחיד שלנו הוא להבין את קרישנה. יַגְ'נָארְתְהֵה קַרְמַה. זאת אַקַרְמַה. פה נאמר, אַקַרְמַנַה, אַקַרְמַנַה אַפִּי בּוֹדְּהַוְיַם, אַקַרְמַנַשׂ צַ'ה בּוֹדְּהַוְיַם אַקַרְמַה פירושו ללא תגובה. הנה, אם נפעל למען עינוג חושינו, התגובה היא... בדיוק כמו שחייל הורג. הוא מקבל מדליית זהב. אותו חייל, כאשר הוא שב הביתה, אם הוא הורג איש אחד, הוא נתלה. למה? הוא יכול לומר בבית המשפט, "אדוני, כשנלחמתי בשדה הקרב, הרגתי רבים. קיבלתי מדליית זהב. אז למה אתה תולה אותי רק עתה?" "מפני שמה שעשית, עשית למען עינוג החושים שלך. ואילו את זה עשית תחת חסות הממשלה."
לכן כל קַרְמַה, אם אתה פועל למען סיפוקו של קרישנה, זאת אַקַרְמַה ואין לה תגובה. אבל אם אתה עושה דבר מה למען עינוג החושים שלך, תצטרך לסבול את התוצאה, לטוב או לרע. ּלכן קרישנה אומר,
- קַרְמַנוֹ הִי אַפִּי בּוֹדְּהַוְיַם
- בּוֹדְּהַוְיַם צַ'ה וִיקַרְמַנַה
- אַקַרמַנַשׂ צַ'ה בּוֹדְהַוְיַם
- גַהַנָה קַרְמַנוֹ גַתִיהּ
- (BG 4.17)
זה קשה מאוד להבין איזה סוג של פעולה עליך לעשות. לכן עלינו לקבל הוראות מקרישנה, מהשָׂאסְטְרַה, מהגוּרוּ. אז החיים שלנו יהיו מוצלחים. תודה רבה. הַרֵא קְרִישְׁנַה.