HE/Prabhupada 0119 - הנשמה הרוחנית תמיד רעננה
הרצאה על בּ.ג. 2.1-10 ושיחה -- לוֹס אַנְגֵ'לֶס, ה-25 בנובמבר, 1968
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן.
שְׂרִימַתִי: האם זה הגיל לכן, כאשר הנשמה הרוחנית עוזבת את הגוף, אתה הולך ומזדקן?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא, הנשמה הרוחנית לא זקנה. הגוף משתנה, זה התהליך. זה יוסבר,
- דֵהִינוֹ 'סְמִין יַתְהָה דֵהֵה
- קָאוּמָארַם יָאוּוַנַם גַ'רָה
- תַתְהָה דֵהָאנְתַרַה-פְּרָאפְּתִיר
- דְהִירַס תַתְרַה נַה מוּהְיַתִי
- (בּ.ג. 2.13)
הנשמה הרוחנית יְרוּקה לעַד. הגוף משתנה. זה אמור להיות מובן. הגוף משתנה. את זה כל אחד יכול להבין. בדיוק כמו בימי היַלְדוּת שלך הגוף שלך היה... בדיוק כמו הילד הזה, גוף אחר. וכשהילדה הזאת תהיה נערה צעירה, שוב יהיה זה גוף אחר. אבל הנשמה הרוחנית שם בגוף הזה ובגוף ההוא. אז זו ההוכחה שהנשמה הרוחנית לא משתנה, הגוף משתנה. זו ההוכחה. אני חושב על היַלְדוּת שלי. זה אומר שאני אותו "אני" שהייתי בזמן היַלְדוּת שלי, ואני זוכר שבילדות שלי עשיתי את זה, עשיתי את זאת. אבל גוף היַלְדוּת הזה איננו. הוא עַבַר. לכן המסקנה שהגוף שלי השתנה, אבל אני אותו דבר. לא כך? זאת אמת פשוטה. אז גוף זה ישתנה, עדיין אני אשאר. אני אכנס לגוף אחר, זה לא משנה, אבל אני אשאר. תַתְהָה דֵהָאנְתַרַה-פְּרָאפְּתִיר דְהִירַס תַתְרַה נַה מוּהְיַתִי (בּ.ג. 2.13). כשם שאני משנה את הגוף שלי אפילו בנסיבות הנוכחיות, באופן דומה, השינוי האחרון לא אומר שאני מת. אני נכנס לאחר... גם זה מוסבר. וָאסָאמְסִי גִ'ירְנָאנִי יַתְהָה (בּ.ג. 2.22), שאני משתנה. בדיוק כאשר לא הייתי סַנְנִיָאסִי, התלבשתי כמו גֶ'נְטֵלְמֶן. כעת שיניתי את הלבוש שלי. זה לא אומר שמַתִּי. לא. שיניתי את הגוף שלי, זה הכל. שיניתי את הלבוש שלי.