HE/Prabhupada 0124 - עלינו לקחת את המילים של המורה הרוחני כחיים וכנשמה
אז, בחייו הוא היה אַקְהַנְּדַּה בְּרַהְמַצָ'ארי. מלבדו עוד היו לבְּהַקְטִיוִינוֹדה תְהָאקוּרה הרבה בנים, והוא החמישי. רבים מן האחים שלו, לא נישאו. גם גוּרו מַהָארָאג'ה שלי, גם הוא לא התחתן. מהילדות הוא היה בְּרַהְמָצַ'רי מושלם, בְּהַקְטִיסִידְּהָאנְתַה סַרַסְוָותִי גוֹסְוָואמי מַהָארָאגַ'ה. והוא לקח על עצמו סיגופים חמורים ביותר כדי ליצור את התנועה הזו, תנועה עולמית. זאת הייתה המשימה שלו. בְהַקְטיוינוֹדה תְהָאקוּרה רצה כך שזה יהיה. הוא, 1986, בְּהַקְטיוינוֹדה רצה להציג את התנועה הזו למען תודעת קרישנה. על ידי שליחת הספר הזה, שְׁרי צַ'יְיטָנְיה מַהָאפְּרַבְּהוּ, חייו ותפיסתו. למרבה המזל, שנה זו הייתה שנת הלידה שלי, ועל ידי הסידור של קְרִישְּׁנַה, באנו במגע. נולדתי במשפחה אחרת, וגוּרו מַהָארָאג'ה שלי נולד במשפחה אחרת. מי ידע שאני אבוא תחת הגנתו? מי ידע שאבוא לאמריקה? מי ידע שאתם הנערים האמריקאים תבואו אלי? כל אלו סידור של קְרִישְּׁנַה. אנחנו לא מסוגלים להבין, איך דברים מתרחשים.
ב- 1936... היום התשעה בדצמבר, (68). זה אומר שלושים ושתיים שנה קודם. בבּוֹמְבֵּיי, עשיתי כמה עסקים. פתאום, כנראה בתאריך הזה, מתישהו בין 9 ל-10 בדצמבר. באותו הזמן, גוּרו מַהָארָאג'ה לא היה ממש בקו הבריאות, והוא נשאר בגַ'גַנְָּאתְהַה פּוּרי, על חוף הים. אז כתבתי לו מכתב,"מורי הרוחני היקר, תלמידיך האחרים, בְּרַהְמַצָ'רי, סַנְנְיָאסי, הם נותנים לך שירות ישיר. ואני בעל בית. אני לא יכול לחיות איתך, לא יכול לשרת אותך יפה. אז אני לא יודע. איך אוכל לשרת אותך?" פשוט רעיון, חשבתי לשרת אותו, "איך אוכל לשרת אותו ברצינות?" אז התשובה הגיעה מתאריך 13 בדצמבר, 1936. במכתב ההוא הוא כתב, "יקירי כך וכך, אני שמח מאוד לקבל את המכתב שלך. חשבתי, שתנסה לקדם את התנועה שלנו בשפה האנגלית." זה היה מה שכתוב."וזה יעשה לך, ולאנשים שיעזרו לך, טוב." "ואני מקווה..." זו הייתה ההוראה שלו.
ואז ב-1936, ב-31 בדצמבר - זה אומר, קצת אחרי שהוא כתב את המכתב הזה, שבועיים לפני העזיבה שלו - הוא נפטר. אבל אני קיבלתי את ההוראה של המורה הרוחני שלי, מאוד ברצינות, ועם זאת לא שיערתי, שאצטרך לעשות כך וכך. הייתי באותו הזמן בעל בית. אבל זה הסידור של קְרִישְּּׁנה. אם אנחנו מנסים בפירוש לשרת את המורה הרוחני, את ההוראה שלו, אז קְרִישְּׁנה ייתן לנו את כל הדרוש. זה הסוד. למרות שלא הייתה אפשרות נוספת, לעולם לא חשבתי, אבל לקחתי זאת קצת ברצינות, כשלמדתי פירוש של וִישְּׁוַונָאתְהַה צַ'קְרַוַורְתי תְהָאקוּרה על הבְּהַגַווד-גִיתָא. בבְּהַגַווד-גִיתָא הפסוק וִיַוַסָיָאתְמִיקה-בּוּדְּהִיר אֶקֵהַה קוּרוּ-נַנְדַנַה (ב.ג. 2.41), בהקשר של הפסוק הזה, וִישְּׁוַונָאתְהַה צַ'קְרַוַורְתי תְהָאקוּרה מעיר בפירוש שלו שאנחנו צריכים לקחת את המילים של המורה הרוחני, בתור החיים והנשמה שלנו. אנחנו צריכים לבצע את ההוראה, את ההוראה המסויימת של המורה הרוחני, בצורה מוצקה מאוד, בלי לדאוג לרווח אישי או להפסד כזה. אז ניסיתי קצת, ללכת ברוח הזו. אז הוא נתן לי את כל מה שנחוץ, כדי לשרת אותו. דברים הגיעו לשלב כזה, שבגיל המתקדם הזה באתי למדינה שלכם, ואתם גם לוקחים את התנועה הזו ברצינות, מנסים להבין אותה. יש לנו כמה ספרים עכשיו. אז יש איזו דריסת רגל לתנועה. אז בנסיבות אלו, של עזיבתו של המורה הרוחני שלי, כפי שאני מנסה לעשות את מה שברצונו, באותו האופן, אני אבקש מכם כעת לבצע את אותה ההוראה, דרך הרצון שלי. אני אדם זקן, אני יכול לעבור מהעולם, כל רגע. זהו חוק הטבע. איש לא יכול לבטל אותו. אז זה לא מאוד מפתיע, אבל הבקשה שלי לכם ביום מיוחד זה של העזיבה של גוּרו מַהָארָאג'ה שלי, שלפחות בהיקף מסוים תבינו את התמצית של התנועה למען תודעת קְרִישְּׁנַה. עליכם לנסות לדחוף אותה קדימה. אנשים סובלים בגלל המחסור בתודעה הזו.