HE/Prabhupada 0145 - אנו מוכרחים לקבל צורה זו או אחרת של חישול-מרצון
הרצאה על שׂ.ב. 3.12.19 - דָאלָאס, ה-3 בְּמֵרְץ, 1975
חירות לא באה באופן כֹּה אוטומטי. בדיוק כְּשֵׁם שאתה חולה. אתה תחת שליטה של חום או מצב מכאיב אחר, תחת מחלה כלשהי. אז עליך לעבור דרך סיגופים כלשהם. בדיוק כפי שאתה סובל מִכְוִיָה כלשהי על הגוף. היא כואבת מאוד. אז, כדי לרפא אותה, עליך לעבור את ההליך הניתוחי, אם ברצונך להירפא. לכן תַפַּסָא. זאת תַפַּסָא. תַּפַּה משמעותו מצב מכאיב, תַפַּה.
בדיוק כמו טֵמְפֶּרָטוּרַה. אם ישימו אותך בְּטֵמְפֶּרָטוּרַה גבוהה, 43 מעלות ( פָארֶנְהַיְט - 110 מעלות ), אז היא ממש בלתי-נסבלת עבורך. זה מכאיב למדי. אפילו לנו ההודים - נולדנו בהודו, אקלים טרופי - עדיין, כְּשְׁהָטֶמְפֶּרָטוּרַה יותר מ-37 ( פָארֶנְהַיְט - 100 מעלות ) מעלות, נעשה בלתי-נסבל. ומה לומר עליכם? נולדתם בְּטֵמְפֶּרָטוּרַה שונה. באופן דומה, אנחנו לא יכולים לסבול טֵמְפֶּרָטוּרוֹת נמוכות. אם זה מתחת ל-10 מעלות ( 50 מעלות ), זה בלתי-נסבל עבורנו. אז ישנם אַקְלימִים שונים, טֵמְפֶּרָטוּרוֹת שונות. ובקנדה הם סובלניים אל 4 מעלות ( 40 מעלות ) מתחת לאפס.
אז זו שאלה של מצב שונה של חיים. אבל אנחנו מותנים: טֵמְפֶּרָטוּרַה נעימה, טֵמְפֶּרָטוּרַה ירודה, קור מתון. אבל אנו יכולים להתאמן כלפי כל סוג של חיים מותנים. יכולת זו יש לנו. ישנה אמרה בֶּנְגָלִית: שַׂרִירֵה נַה מַהָאשַׂיַה יַה סַהַבֵּה תַיַה סַיַה, משמעותה "הגוף הוא," משמעותו "הוא יכול לשאת בכל מצב, בהנחה ואתה מְאוּמָן לכך." זה לא, שאם אתה תחת מצב מסויים, והוא משתנה, הוא נעשה כֹּה בלתי-נסבל שאינך יכול לחיות. לא. אם אתה מתאמן...
בדיוק כמו בימינו איש אינו הולך. בעבר הם היו הולכים להרי הַהימָאלָיָה, ושם קר מאוד. וְ- הָתַפַּסְיַה... ישנו אימון, שיטה: בחום גבוה וצורב האדם הקדוש או החכמים, הם יציתו אש מסביב. כבר ישנה טֵמְפֶּרָטוּרַה גבוהה, והם עדיין ימשיכו עם האש מסביב, מֵדיטָצְיה - זאת תַפַּסְיַה. אלו פְּריטֶיהָ של תַפַּסְיַה. ישנו חום צורב והם יסדרו זאת. ישנו קור מצמרר, צובט, פחות מ-40 מעלות ( 100 פָארֶנְהַיְט ) מתחת לאפס, והם יצללו מתחת למים האלה ויכסו את הגוף ויעשו מדיטציה. אלה פריטיה של תַפַּסְיַה.
אז להבנת אלוהים אנשים בעבר נהגו לעבור סוגים כאלה של סיגופים, וברגע הנוכחי אנחנו כה נְפוּלִים, איננו מסוגלים לקבל את ארבעת העקרונות הָאֵלֵה? זה מאוד קשה? אנו שָׂמִים איזו תַפַּסְיַה, "אל תתענג על הדברים הללו: בלי מין לא-סדיר, בלי משכרי-חושים, בלי אכילת-בשר, בלי הימורים." אלו פְּריטֶיהָ של תַפַּסְיַה להתקדמות בתודעת קרישנה.
זה קשה מאוד? לא קשה. אם אדם יכול להתאמן, לצלול בתוך המים עד הצוואר בקור צובט ומצמרר, זה קשה יותר לוותר על מין לא-סדיר ואכילת-בשר וּשִׁכרון-חושים? אנחנו לא מייעצים, "בלי מין." מין לא-סדיר. אז איפה הקושי? אבל העידן הזה כה נפול שאפילו בְּ- תַפַּסְיַה העיקרית הזאת על פְּריטֶיָה אנו מְבָעֲתִים וּבוֹחֲלִים. זה הקושי.
אבל אם אתה רוצה להבין את אלוהים, כפי שנאמר כאן, תַפַּסָיוַה, רק דרך תַפַּסְיַה, רק באמצעות סיגופים, יכול אדם להבין. אחרת לא. אחרת זה לא אפשרי. לכן משתמשים במילה הזאת, תַפַּסָיוַה - תַפַּסָא אֵוַה: "רק דרך תַפַּסְיַה." אין אמצעים אחרים. תַפַּסָא אֵוַה פַּרַם. פַּרַם משמעותו העליון. אם אתה רוצה להבין את העליון, את המוחלט, אז עליך להסכים לסוג מסוים של תַפַּסְיַה. אחרת זה לא אפשרי. תַפַּסְיַה קטנה והתחלתית.
בדיוק כמו אֵקָאדַשִׂי. גם זה מפריטיה של הָתַפַּסְיה. למעשה בימי האֵקָאדַשִׂי לא ניקח שום מזון, גם לא נשתה מים. אבל בחברה שלנו אנחנו לא עושים כל כך הרבה באופן קפדני. אנחנו אומרים: "ב- אֵקָאדַשִׂי, אל תיקח דגני מאכל. קח מעט פירות, חלב." זאת תַפַּסְיַה. אז איננו יכולים לבצע תַפַּסְיַה זאת? אם איננו מוכנים לקחת על עצמנו תַפַּסְיַה שבקלות, בקלות רבה ניתן לבצע, אז כיצד נוכל לצפות לשוב הביתה, הביתה לאלוהות? לא, אין זאת אפשרות.
לכן כאן זה נאמר, תַפַּסָיוַה, תַפַּסָא אֵוַה. אֵוַה משמעותו בְּוָדָאוּת - אתה מוכרח. כעת, מביצועה של תַפַּסְיַה זו, של הסיגופים, אתה מפסידן? אתה אינך מפסידן. כעת, כל מי שיבוא מבחוץ, הם יראו בחברה שלנו, החברים שלנו, בנים ובנות. הם יאמרו, "פנים בהירות." לא כן? הם רואים אבחנה.
כומר אחד בבגדים פשוטים... נסעתי מלוֹס אָנְגֵ'לֶס להָוָואִי. כומר אחד, הוא בא אלי במטוס. אז הוא ביקש את רשותי, "אני יכול לדבר איתך?" - "כן, למה לא?" אז השאלה הראשונה שלו הייתה "אני רואה את התלמידים שלך מאוד קורנים. כיצד זה נעשה?" הוא כֵּן. אז היכן הָאָבֵידָה? על ידי לקיחה, על ידי התכחשות לכל הדברים הללו, פעילויות חטאות, איננו מפסידים.
אנו יכולים לחיות חיים מאוד פשוטים. אנחנו יכולים לשבת על הרצפה, אנו יכולים לשכב על הרצפה. אנו לא דורשים הרבה רהיטים, גם לא כמות גדולה של לבוש אופנתי. אז תַפַּסְיַה נדרשת. אם אנו רוצים להתקדם בחיים רוחניים, עלינו לקבל סוג מסויים של תַפַּסְיה. בְּ- קַלי-יוּגַה איננו יכולים לקבל סוג חָמוּר כזה של תַפַּסְיַה כמו בָּקוֹר, אנו צוללים מטה, תחת מים, לפעמים טובעים או לפעמים עד שם, ואז עושים מדיטציה או מזמרים הַרֵא קְרּישְׁנַּה. זה לא אפשרי. המינימום - אז תַפַּסְיַה צריכה להיות שם.
אז עלינו לרשום לפי הפסוק הזה שסוג מסוים של סיגופים ( תַפַּסְיַה ) צריכים להתבצע אם אנחנו רציניים לגבי הבנת אלוהים. זה רצוי.