HE/Prabhupada 0152 - מי שחוטא לא יכול להפוך מודע לקרישנה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0152 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 6: | Line 6: | ||
[[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | [[Category:HE-Quotes - in United Kingdom]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew| | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0151 - יש ללמוד מן האָאצָ'ארְיוֹת|0151|HE/Prabhupada 0153 - תרומה ספרותית של אדם היא סימן לתבונה|0153}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 19: | Line 19: | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|h3ooW8BQH7A|מי שחוטא לא יכול להפוך מודע לקרישנה<br />- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0152}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 27: | Line 27: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 1.31 -- London, July 24, 1973|הרצאה על | '''[[Vanisource:Lecture on BG 1.31 -- London, July 24, 1973|הרצאה על בּ.ג. 1.31 - לוֹנְדוֹן, 24 ביולי, 1973]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
כל אחד, | כל אחד, כל אדם רוצה להיות שמח עם מה שנקרא ''גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה-סוּתָאפְּתַה-וִיתְתַיְהּ'' ([[Vanisource:SB 5.5.8|שׂ.ב. 5.5.8]]), חיי משפחה, ואדמה כלשהי. בימים ההם לא הייתה תעשיה. לכן תעשיה אינה מפורשת. אדמה. אם יש לך אדמה, אז אתה יכול לייצר מזון עבורך. אלא שלמעשה אלה חיינו. כאן בכפר אנו מוצאים כל כך הרבה אדמה יתומה, אלא שאין הם מייצרים את המזון שלהם. המזון שלהם בא מן הפרות, פרות מסכנות, להורגן ואז לאכול אותן. זה לא טוב. | ||
גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה | ''גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה''. אתה נעשה ''גְרּיהַסְתְהַה'', אלא שאתה מייצר את המזון מהאדמה, גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה. וכשאתה מייצר מזון, ואז מגדל ילדים, ''גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה-סוּתַה-אָאפְּתַה-ויתְתַה''. בהודו בכפר, יש, עדיין המערכת היא, בין העניים, מחזיקי המשק, אם המחזיק לא יכול להרשות לעצמו לשמור על פרה, הוא לא יינשא. ''גַ'רוּ וגַרוּ.'' גַ'רוּ פירושו אישה, וגַרוּ פירושה פרה. | ||
אז אדם צריך להחזיק באישה אם ביכולתו | אז אדם צריך להחזיק באישה אם ביכולתו לשמור גם על פרה. גַ'רוּ וגַרוּ. מפני שאם אתה מחזיק באישה, מיד יהיו ילדים. אם לא תוכל לתת להם את חלב הפרה, יהיו הם רעועים, לא מאוד בריאים. עליהם לשתות מספיק חלב. אז פרה נחשבת לכן כאמא. כיוון שאמא אחת הביאה חיים לילד, האמא השנייה מספקת חלב. אז כולם צריכים להיות אסירי תודה לאמא פרה, משום שהיא נותנת חלב. | ||
אז לפי השָׂאסְתְרַה שלנו ישנן שבע אמהות. | אז לפי ''השָׂאסְתְרַה'' שלנו ישנן שבע אמהות. ''אָאדַוּ מָאתָא'', האם האמיתית, שֶׁמִגּוּפַהּ נולדתי. ''אָאדַוּ מָאתָא'', היא אֵם. ''גוּרוּ-פַּתְנִי'', אשת המורה. גם היא אֵם. ''אָאדַוּ מָאתָא גוּרוּ-פַּתְנִי, בְּרָאהְמַנִּי''. אשת הבְּרָאהְמַנַּה, גם היא אֵם. ''אָאדַוּ מָאתָא גוּרוּ-פַּתְנִי בְּרָאהְמַנִּי רָאגַ'ה-פַּתְניקָא'', המלכה היא אֵם. אז כמה יש? ''אָדַוּ מָאתָא גוּרוּ-פַּתְנִי בְּרָאהְמַנִּי רָאגַ'ה-פַּתְניקָא'', אז ''דְהֵנוּ''. דְהֵנוּ היא פרה. גם היא אֵם. ''ודְהָאתְרִי''. דְהָאתְרִי היא אחות. ''דְהֵנוּ דְהָאתְרִי תַתְהָא פְּרּיתְהיוִי'', גם האדמה. האדמה גם היא אמא. בדרך כלל אנשים מטפחים את המולדת שלהם, היכן שהם נולדים. זה טוב. | ||
אבל על הדרך עליהם לטפל באמא פרה גם. אלא שהם לא מטפלים באֵם. לכן הם חוטאים. לכן עליהם לסבול. הם חייבים, צריכה להיות מלחמה, | אבל על הדרך עליהם לטפל באמא פרה גם. אלא שהם לא מטפלים באֵם. לכן הם חוטאים. לכן עליהם לסבול. הם חייבים, צריכה להיות מלחמה, דֶּבֶר וּמַגֵיפה, רעב. מרגע שאנשים נעשים חוטאים, העונש של הטבע בא מיידית. אין באפשרותכם להימנע ממנו. | ||
לכן התנועה לתודעת | לכן התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה משמעותה פתרון לכל הבעיות. ללמד אנשים לא להיעשות חוטאים. אדם חוטא איננו יכול להפוך מודע לקְרּישְׁנַּה. להפוך מודע לקְרּישְׁנַּה פירושו של דבר שעליו לוותר על הפעילויות החטאות. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:40, 2 October 2021
הרצאה על בּ.ג. 1.31 - לוֹנְדוֹן, 24 ביולי, 1973
כל אחד, כל אדם רוצה להיות שמח עם מה שנקרא גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה-סוּתָאפְּתַה-וִיתְתַיְהּ (שׂ.ב. 5.5.8), חיי משפחה, ואדמה כלשהי. בימים ההם לא הייתה תעשיה. לכן תעשיה אינה מפורשת. אדמה. אם יש לך אדמה, אז אתה יכול לייצר מזון עבורך. אלא שלמעשה אלה חיינו. כאן בכפר אנו מוצאים כל כך הרבה אדמה יתומה, אלא שאין הם מייצרים את המזון שלהם. המזון שלהם בא מן הפרות, פרות מסכנות, להורגן ואז לאכול אותן. זה לא טוב.
גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה. אתה נעשה גְרּיהַסְתְהַה, אלא שאתה מייצר את המזון מהאדמה, גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה. וכשאתה מייצר מזון, ואז מגדל ילדים, גְרּיהַה-קְשֵׁתְרַה-סוּתַה-אָאפְּתַה-ויתְתַה. בהודו בכפר, יש, עדיין המערכת היא, בין העניים, מחזיקי המשק, אם המחזיק לא יכול להרשות לעצמו לשמור על פרה, הוא לא יינשא. גַ'רוּ וגַרוּ. גַ'רוּ פירושו אישה, וגַרוּ פירושה פרה.
אז אדם צריך להחזיק באישה אם ביכולתו לשמור גם על פרה. גַ'רוּ וגַרוּ. מפני שאם אתה מחזיק באישה, מיד יהיו ילדים. אם לא תוכל לתת להם את חלב הפרה, יהיו הם רעועים, לא מאוד בריאים. עליהם לשתות מספיק חלב. אז פרה נחשבת לכן כאמא. כיוון שאמא אחת הביאה חיים לילד, האמא השנייה מספקת חלב. אז כולם צריכים להיות אסירי תודה לאמא פרה, משום שהיא נותנת חלב.
אז לפי השָׂאסְתְרַה שלנו ישנן שבע אמהות. אָאדַוּ מָאתָא, האם האמיתית, שֶׁמִגּוּפַהּ נולדתי. אָאדַוּ מָאתָא, היא אֵם. גוּרוּ-פַּתְנִי, אשת המורה. גם היא אֵם. אָאדַוּ מָאתָא גוּרוּ-פַּתְנִי, בְּרָאהְמַנִּי. אשת הבְּרָאהְמַנַּה, גם היא אֵם. אָאדַוּ מָאתָא גוּרוּ-פַּתְנִי בְּרָאהְמַנִּי רָאגַ'ה-פַּתְניקָא, המלכה היא אֵם. אז כמה יש? אָדַוּ מָאתָא גוּרוּ-פַּתְנִי בְּרָאהְמַנִּי רָאגַ'ה-פַּתְניקָא, אז דְהֵנוּ. דְהֵנוּ היא פרה. גם היא אֵם. ודְהָאתְרִי. דְהָאתְרִי היא אחות. דְהֵנוּ דְהָאתְרִי תַתְהָא פְּרּיתְהיוִי, גם האדמה. האדמה גם היא אמא. בדרך כלל אנשים מטפחים את המולדת שלהם, היכן שהם נולדים. זה טוב.
אבל על הדרך עליהם לטפל באמא פרה גם. אלא שהם לא מטפלים באֵם. לכן הם חוטאים. לכן עליהם לסבול. הם חייבים, צריכה להיות מלחמה, דֶּבֶר וּמַגֵיפה, רעב. מרגע שאנשים נעשים חוטאים, העונש של הטבע בא מיידית. אין באפשרותכם להימנע ממנו.
לכן התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה משמעותה פתרון לכל הבעיות. ללמד אנשים לא להיעשות חוטאים. אדם חוטא איננו יכול להפוך מודע לקְרּישְׁנַּה. להפוך מודע לקְרּישְׁנַּה פירושו של דבר שעליו לוותר על הפעילויות החטאות.