HE/Prabhupada 0153 - תרומה ספרותית של אדם היא סימן לתבונה
ראיון עם נְיוּסְוִיק - ה-14 ביולי, 1976, ניוּ יוֹרק
מראיין: התוכל לעבור על שלושת התפקודים שהזכרת - אכילה, שינה ומין, ולומר לי באופן מסויים, אילו חוקים או רמזים תיתן לאנשים המחפשים הארה רוחנית לסייע בחייהם בדרכים הללו.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן. כן, זה הספרים שלנו. זה הספרים שלנו. יש לנו מספיק חומר כדי להבין. זה לא דבר שתבין בתוך דקה.
מראיין: אני מבין שאתה ישן מעט מאוד. אתה ישן שלוש עד ארבע שעות בלילה. האם אתה מרגיש שכך גם אדם המתקדם רוחנית יתפוס?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן, אנו רואים מההתנהגות של הגוֹסְוָאמִים. למעשה לא היו להם כל צרכים חומריים. אכילה, שינה, הזדווגות והגנה, לא היה להם דבר כזה למעשה. הם היו עסוקים פשוט בעסק של קרישנה.
מראיין: עסוקים במה?
רָאמֵשְׂוַרַה: העסק של קרישנה או שירות לאלוהים.
בַּלי-מַרְדַנַה: הוא שם את הרף שהציבו מתרגלים רוחניים קודמים.
מראיין: ובכן, מה שהתעניינתי בו הוא מדוע... הוא מצא לנכון ששלוש עד ארבע שעות זה הזמן ההכרחי לשינה?
בַּלי-מַרְדַנַה: במילים אחרות, למה... היא שואלת למה שלוש עד ארבע שעות זה הזמן שאתם ישנים. כיצד הגעתם לרמה הזאת?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא באופן מלאכותי. ככל שאתה עסוק יותר בפעילויות רוחניות, כך אתה חופשי יותר מפעילויות חומריות. זה המבחן.
מראיין: וכך הגעת למסקנה זו...
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא, אני לא מדבר על זאת בעצמי, אבל זה המבחן. בְּהַקְתיהּ פַּרֵשָׂאנוּבְּהַווֹ וירַקְתיר אַנְיַתְרַה סְיָאת (שׂ.ב. 11.2.42). אם אתה מתקדם בבְּהַקְטי, בחיים רוחניים, אז אתה הופך שווה נפש בחיים חומריים.
מראיין: האם אתה חושב שיש הבדל בין העמים השונים בעולם? במילים אחרות, האם אתה חושב שְהוֹדים לעומת אירופאים לדוגמא בעלי נטייה או סבירות גבוהה יותר לדבוק בתודעת קרישנה?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: לא, כל אדם אינטליגנטי מסוגל להפוך מודע לקרישנה. את זה כבר הסברתי, שאלא אם כן אדם מאוד אינטליגנטי, הוא לא יכול לקחת לתודעת קרישנה. אז זה פתוח לכולם. אבל ישנן רמות שונות של אינטליגנציה. באירופה, אמריקה, הם אינטליגנטים, אבל האינטליגנציה שלהם מנוצלת למטרות חומריות. ובהודו האינטליגנציה מנוצלת למטרה רוחנית. לכן תמצא רמה גבוהה מאוד בחיים רוחניים, ספרים, ספרות.
בדיוק כמו וְיָאסַדֵוַה. וְיָאסַדֵוַה היה גם בחיי משפחה, אבל הוא חי ביער, וׁרְאי את התרומה שלו לספרות. אפילו איש לא יכול לחלום. אז בתרומה ספרותית, האינטליגנציה נבחנת. כל האנשים הגדולים, הגדולים של העולם החומרי, מדענים, פילוסופים, אפילו טכנאים מוכרים על ידי הכתבים שלהם, על ידי התרומה שלהם, לא על פי הגוף הענקי שלהם.