HE/Prabhupada 0157 - בלי טיהור הלב אי אפשר להבין את הַרי



הרצאה על שׂ.ב. 6.2.11 - וְרּינְדָאוַנַה, 13 בסֶפּטֶמבֵּר, 1975

אם אתה לא מקבל את ההכוונה של השָׂאסְתְרוֹת, בייחוד כאשר קְרּישְׁנה, הריבון העליון, מדריך אותך בבְּהַגַוַד-גִיתָא... זו התמצית של כל השָׂאסְתְרַה - קח אותה - אז תהיה מאושר. אחרת לא. כאן נאמר שאַגְהַוָאן, האדם החוטא, לא יכול לְהִטַּהֵּר, פשוט על ידי טקסים פולחניים, כַּפָּרוֹת, או קיום של נדר כלשהו, וְרַתַהּ. אז איך זה אפשרי? מפני שכל אחד... יַתְהָא הַרֵר נָאמַה. לכן זה מומלץ: הַרֵר נָאמַה הַרֵר נָאמַה הַרֵר נָאמַיְוַה קֵוַלַם, קַלַוּ נָאסְתי אֵוַה נָאסְתי אֵוַה נָאסְתי אֵוַה (צ'.צ'. אָאדי 17.21).

אותו הדבר. לעולם לא תמצא את ההכוונה של השָׂאסְתְרַה כשהיא עומדת בסתירה מול עצמה. באַגְני פּוּרָאנַּה זה נאמר וגם בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַה את אותו הדבר. אַגְני פּוּרָאנַּה אומרת: הַרֵר נָאמַה הַרֵר נָאמַה הַרֵר נָאמַיְוַה קֵוַלַם וכאן בשְׂרימַד בְּהָאגַוַתַם נאמר, יַתְהָא הַרֵר נָאמַה-פַּדַיְר אוּדָאהְרּיתַיְהּ תַד אוּתְתַמַשְׂלוֹקַה-גוּנּוֹפַּלַמְבְּהַקַם. הַרֵר נָאמַה משמעותו זמרת השמות. זה פשוט.

אבל כשאתה מזמר הַרֵר נָאמַה אז אתה מבין בהדרגה, מיהוּ הַרי, מהו שְׂמוֹ, מהן תכונותיו, ומהן הפעילויות שלו. אז אתה יכול להבין. משום שבְּלִי הַרֵר נָאמַה הלב שלך מלוכלך: צֵ'תוֹ-דַרְפַּנּה-מָארְגַ'נַם (צ'. צ.' אַנְתְיַה 20.12) - אם הלב שלך לא מתנקה אינך יכול להבין מיהוּ הַרי, את שְׁמוֹ, מהי צורתו, מהן תכונותיו, ומהן פעילויותיו. אין באפשרותך להבין.

אַתַהּ שְׂרִי-קְרּישְׁנַּה-נָאמָאדי נַה בְּהַוֵד גְרָאהְיַם אינְדְרייַיְהּ (צ'. צ'. מַדְהְיַה 17.136). החושים הקהים והשטותיים שלך, אם אתה משתמש בהם, אינך מבין את קְרּישְׁנַּה. לכן אנשים אינם מבינים את קְרּישְׁנה, גם לא מבינים את הערך שבהַרי-נָאמַה. כיוון שחושיהם קהים, נגועים בתכונות שאיכותן היא מָאיָא, הם אינם מבינים. אלא זו הדרך היחידה - צֵ'תוֹ-דַרְפַּנַּה-מָארְגַ'נַםּ בְּהַוַה-מַהָא-דָאוָאגְני-נירְוָאפַּנַּם (צ'.צ'. אַנְתְיַה 20.12). כיוון שעליך להִיטַּהֵר, דרך זו היא היחידה. זמר הַרֵא קְרּישְׁנַּה. אז תיטהר בהדרגה - פּוּנְְיַה-שְׂרַוַנַּה-קִירְתַנַהּ. פּוּנְּיַה-שְׂרַוַנַּה-קִירְתַנַהּ. שְׂרּינְּוַתָאםּ סְוַה-קַתְהָאהּ קְרּישְׁנַּה פּוּנְּיַה-שְׂרַוַנַּה-קִירְתַנַהּ. (שׂ.בּ. 1.2.17). אם תשמע, אם תזמר אודות קְרּישְׁנַּה, אוּתְתַמַשְׂלוֹקַה, כפי שנאמר - תַד אוּתְתַמַשְׂלוֹקַה-גוּנּוֹפַּלַמְבְּהַקַם - כל כך הרבה יתרונות שם. אז תנועת הַרֵא קְרּישְׁנַּה היא כל כך חשובה שכולם צריכים לקחת אותה מאוד ברצינות - קִירּתַנייַהּ סַדָא הַריהּ :

תְרּינָּאד אַפּי סוּנִיצֵ'נַה
תַרוֹר אַפּי סַהישְׂנּוּנָא
אַמָאנינָא מָאנַדֵנַה
קִירְתַנייַהּ סַדָא הַריהּ
(צ'. צ'. אָאדי 17.31)

זו ההוראה של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. קשה... זה פַּדַםּ פַּדַםּ יַד ויפַּדַם (שׂ.בּ. 10.14.58). בעולם חומרי זה יש רק ויפַּדַה. אין "סַמְפַּדַה". בטיפשות אנחנו חושבים "אצלי עתה הכל נחמד." - מה נחמד? עליך למות ברגע הבא. מה נחמד? אבל האנשים הטיפשיים הללו אומרים, "כן, אני נחמד." תשאל מישהו, "מה שלומך?" "כן, נחמד מאוד." מה כל הנחמדות הזאת? אתה הולך למות למחרת. עדיין נחמד. זה הכל. זה ממשיך. אז זה פַּדַםּ פַּדַםּ יַד וי...

הם עושים חקירה מדעית למען האושר, אבל השוטים הללו, הם לא יודעים איך לעצור מוות. אז מה כל כך נחמד? אבל אין להם מוח בשביל להבין. אבל קְרּישְׁנַּה אומר, "אלה הן הבעיות, אדוני היקר. אתם המדענים, מנסים כל כך הרבה דברים."

גַ'נְמַה-מְרּיתְיוּ-גַ'רָא-וְיָאדְהי-דוּהְקְְהַה-דוֹשָׁאנוּדַרְשַׂנַם (בּ.ג. 13.9). קודם כל תמצאו מהי הבעיה שלכם. גַ'נְמַה-מְרּיתְיוּ-גַ'רָא-וְיָאדְהי - עליכם להיוולד, אתם תמותו, אתם תסבלו ממחלה, ואתם תזדקנו. קודם כל עצרו זאת; ואז דברו על התקדמות מדעית. אחרת זה בסך הכל שטויות. תודה רבה לכם.