HE/Prabhupada 0174 - כל ישות חיה היא בת לאלוהים: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0174 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | [[Category:HE-Quotes - in India, Vrndavana]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0173 - אנחנו רוצים להיות ידידים של העולם כולו|0173|HE/Prabhupada | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0173 - אנחנו רוצים להיות ידידים של העולם כולו|0173|HE/Prabhupada 0175 - דְהַרְמַה פירושה הַמַּעֲבָר מעורב לברבור|0175}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|QoscyQkCnq8|כל ישות חיה היא בת לאלוהים<br />- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0174}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
| Line 28: | Line 28: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 1.8.26 -- Los Angeles, April 18, 1973|הרצאה על שׂ.ב. 1.8.26 - | '''[[Vanisource:Lecture on SB 1.8.26 -- Los Angeles, April 18, 1973|הרצאה על שׂ.ב. 1.8.26 - לוס אנג'לס, 18 באפריל, 1973]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אז כל ישות חיים היא | אז כל ישות חיים היא ילד של אלוהים. אלוהים הוא האב העליון. קְרּישְׁנַּה אומר: ''אַהַםּ בִּיגַ'ה-פְּרַדַהּ פּיתָא'' - "אני האב נותן-הזרע של כל ישויות החיים." ''סַרְוַה-יוֹנישׁוּ קַוּנְתֵיַה'' ([[HE/BG 14.4|בּ.ג. 14.4]]) - "בכל צורה שהן עשויות לחיות, הן כולן ישויות חיים, הילדים שלי." למעשה זו העובדה. אנו כולנו ישויות חיים, אנו הילדים של אלוהים. אלא ששכחנו - מכאן אנחנו נלחמים. בדיוק כמו במשפחה נחמדה, אם מישהו יודע: "אבא מספק לנו מזון. אז אנו האחים, מדוע שנילחם?" באופן דומה אם נהפוך מודעים לאלוהים, אם נֵעָׁשֶׂה מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו תסתיים. "אני אמריקאי, אני הודי, אני רוסי, אני סיני." - דברים שטותיים אלה יעלמו. | ||
התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה כל כך נחמדה. מרגע שאנשים נעשים מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו, לחימה פוליטית זו, לחימה לאומית, תסתיים מיידית. | התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה כל כך נחמדה. מרגע שאנשים נעשים מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו, לחימה פוליטית זו, לחימה לאומית, תסתיים מיידית. כיוון שהם יגיעו לתודעה האמיתית שהכל שייך לאלוהים. וכפי שהילדים, לילד של המשפחה יש זכות לקבל יתרונות מן האבא, באופן דומה אם כולם חלק מאלוהים, אם כולם ילדים של אלוהים, אז לכולם יש זכות להשתמש ברכוש האבא. | ||
אז זכות זו... לא שהזכות, | אז זכות זו... לא שהזכות, זכות זו שייכת לאדם. לפי ''בְּהַגַוַד-גִיתָא'', הזכות שייכת לכל ישויות החיים. לא חשוב אם הוא ישות חיים או חיה או עצים, או ציפורים, או בהמה או חרק. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. אנחנו לא חושבים במונחים שרק אח שלי טוב, אני טוב. ואילו כל השאר רע. סוג-נכאים צר זה של תודעה אנו שונאים, בועטים אותו החוצה. אנו חושבים: ''פַּנְּדּיתָאהּ סַמַה-דַרְשׂינַהּ'' ([[HE/BG 5.18|בּ.ג. 5.18]]). ''בבְּהַגַוַד-גִיתָא'' תמצאו: | ||
:''וידְיָא-וינַיַה-סַמְפַּנְנֵה'' | :''וידְיָא-וינַיַה-סַמְפַּנְנֵה'' | ||
:'' | :''בְּרָאהְמַנֵּא גַוי הַסְתיני'' | ||
:''שׂוּני צַ'יְוַה שְׂוַה- | :''שׂוּני צַ'יְוַה שְׂוַה-פָּאקֵא צַ'ה'' | ||
:'' | :''פַּנְּדּיתָאהּ סַמַה-דַרְשׂינַהּ'' | ||
:([[HE/BG 5.18|ב.ג. 5.18]]) | :([[HE/BG 5.18|ב.ג. 5.18]]) | ||
מי שהוא ''פַּנְּדּיתַה'' - מי שהוא מלומד, הוא רואה כל ישות חיה באותו מישור. לכן ''וַיְשְׁנַּוַה'' מלא בכל כך הרבה | מי שהוא ''פַּנְּדּיתַה'' - מי שהוא מלומד, הוא רואה כל ישות חיה באותו מישור. לכן ''וַיְשְׁנַּוַה'' מלא בכל כך הרבה חמלה - ''לוֹקָאיָאםּ היתַה-קָארינַּוּ''. הם יכולים למעשה לעשות את העבודה המועילה לאדם. הם רואים, מרגישים למעשה שכל ישויות החיים, הם חלק מאלוהים. בדרך זו או אחרת, הם נפלו למגע עם העולם החומרי, ולפי קַרְמַה שונה, הם הניחו את סוגי הגוף השונים. אז ''פַּנְּדּיתַה'' - אלו שהם מלומדים, אין להם הבחנה ש: "זו חיה, תפקידה להישלח לבית-המטבחיים, וזהו האדם, הוא יאכל אותה." לא. למעשה אדם מודע לְקְרּישְׁנַּה, הוא אדיב לכולם. למה שהחיות תִּשָּׁחֵטְנָה? | ||
לכן הפילוסופיה שלנו היא אי אכילת-בשר | לכן הפילוסופיה שלנו היא אי אכילת-בשר. ללא אכילת-בשר. אינך יכול. אז הם לא ישמעו מאיתנו, "הוֹ, מה השטות הזו? זה האוכל שלנו. למה שלא אֹכַל אוֹתוֹ?" - כיוון שֶׁאֵדְהַמָאנַה-מַדַהּ. ([[Vanisource:SB 1.8.26|שׂ.ב. 1.8.26]]). הוא שוטה שיכור-חושים. הוא לא ישמע את העובדה האמיתית. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:28, 2 October 2021
הרצאה על שׂ.ב. 1.8.26 - לוס אנג'לס, 18 באפריל, 1973
אז כל ישות חיים היא ילד של אלוהים. אלוהים הוא האב העליון. קְרּישְׁנַּה אומר: אַהַםּ בִּיגַ'ה-פְּרַדַהּ פּיתָא - "אני האב נותן-הזרע של כל ישויות החיים." סַרְוַה-יוֹנישׁוּ קַוּנְתֵיַה (בּ.ג. 14.4) - "בכל צורה שהן עשויות לחיות, הן כולן ישויות חיים, הילדים שלי." למעשה זו העובדה. אנו כולנו ישויות חיים, אנו הילדים של אלוהים. אלא ששכחנו - מכאן אנחנו נלחמים. בדיוק כמו במשפחה נחמדה, אם מישהו יודע: "אבא מספק לנו מזון. אז אנו האחים, מדוע שנילחם?" באופן דומה אם נהפוך מודעים לאלוהים, אם נֵעָׁשֶׂה מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו תסתיים. "אני אמריקאי, אני הודי, אני רוסי, אני סיני." - דברים שטותיים אלה יעלמו.
התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה כל כך נחמדה. מרגע שאנשים נעשים מודעים לְקְרּישְׁנַּה, לחימה זו, לחימה פוליטית זו, לחימה לאומית, תסתיים מיידית. כיוון שהם יגיעו לתודעה האמיתית שהכל שייך לאלוהים. וכפי שהילדים, לילד של המשפחה יש זכות לקבל יתרונות מן האבא, באופן דומה אם כולם חלק מאלוהים, אם כולם ילדים של אלוהים, אז לכולם יש זכות להשתמש ברכוש האבא.
אז זכות זו... לא שהזכות, זכות זו שייכת לאדם. לפי בְּהַגַוַד-גִיתָא, הזכות שייכת לכל ישויות החיים. לא חשוב אם הוא ישות חיים או חיה או עצים, או ציפורים, או בהמה או חרק. זו תודעת קְרּישְׁנַּה. אנחנו לא חושבים במונחים שרק אח שלי טוב, אני טוב. ואילו כל השאר רע. סוג-נכאים צר זה של תודעה אנו שונאים, בועטים אותו החוצה. אנו חושבים: פַּנְּדּיתָאהּ סַמַה-דַרְשׂינַהּ (בּ.ג. 5.18). בבְּהַגַוַד-גִיתָא תמצאו:
- וידְיָא-וינַיַה-סַמְפַּנְנֵה
- בְּרָאהְמַנֵּא גַוי הַסְתיני
- שׂוּני צַ'יְוַה שְׂוַה-פָּאקֵא צַ'ה
- פַּנְּדּיתָאהּ סַמַה-דַרְשׂינַהּ
- (ב.ג. 5.18)
מי שהוא פַּנְּדּיתַה - מי שהוא מלומד, הוא רואה כל ישות חיה באותו מישור. לכן וַיְשְׁנַּוַה מלא בכל כך הרבה חמלה - לוֹקָאיָאםּ היתַה-קָארינַּוּ. הם יכולים למעשה לעשות את העבודה המועילה לאדם. הם רואים, מרגישים למעשה שכל ישויות החיים, הם חלק מאלוהים. בדרך זו או אחרת, הם נפלו למגע עם העולם החומרי, ולפי קַרְמַה שונה, הם הניחו את סוגי הגוף השונים. אז פַּנְּדּיתַה - אלו שהם מלומדים, אין להם הבחנה ש: "זו חיה, תפקידה להישלח לבית-המטבחיים, וזהו האדם, הוא יאכל אותה." לא. למעשה אדם מודע לְקְרּישְׁנַּה, הוא אדיב לכולם. למה שהחיות תִּשָּׁחֵטְנָה?
לכן הפילוסופיה שלנו היא אי אכילת-בשר. ללא אכילת-בשר. אינך יכול. אז הם לא ישמעו מאיתנו, "הוֹ, מה השטות הזו? זה האוכל שלנו. למה שלא אֹכַל אוֹתוֹ?" - כיוון שֶׁאֵדְהַמָאנַה-מַדַהּ. (שׂ.ב. 1.8.26). הוא שוטה שיכור-חושים. הוא לא ישמע את העובדה האמיתית.