HE/Prabhupada 0480 - אלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, כי כולנו אישיים: Difference between revisions

Latest revision as of 08:00, 8 October 2021

לדף הקודם - וידאו 0478

לדף הבא - וידאו 0481

הרצאה - סִיאַטֵל, 7 באוקטובר, 1968

בחיי חיה, הם אינם יודעים דבר מלבד עינוג חושים. אין להם עוצמה כלל. התודעה שלהם איננה מפותחת. בדיוק כמו בפארק האגם הירוק, ישנם להם כל כך הרבה ברווזים. כאשר מישהו מתקרב לשם עם מעט אוכל, הם מתחילים להתאסף: "קוואק! קוואק! קוואק! קוואק!" זה הכל. לאחר האכילה, הם נהנים מחיי מין. זה הכל. אז, באופן דומה, כמו חתולים וכלבים ובעלי חיים אלו, גם חיי אדם הם כאלו, אם איננה השאלה, "מי ומה אני?" מונחים פשוט על ידי דחפי חושים, הם אינם טובים יותר מברווזים וכלבים.

אז מכאן, בששת הפרקים הראשונים זה הוחלט, שישות חיים היא ניצוץ רוחני. קשה מאוד למצוא את מיקומו של הניצוץ, מפני שהוא כה קטן, סמלי. אין בנמצא לא מיקרוסקופ או מכונה אשר יכולים למצוא אותו. אמנם הוא שם. הוא נמצא שם. הסימן או הסימפטום הוא, מפני שהוא שם בגוף שלי, כיוון שהוא שם בגוף שלי, לפיכך אתם זזים, מדברים, מתכננים, כל כך הרבה דברים נוהגים אתם לעשות - פשוט למען הניצוץ הרוחני הזה. אנחנו איפוא ניצוצות בזעיר אנפין, של הרוח העליונה. בדיוק כשם שישנם באור השמש חלקיקים זעירים, חלקיקים מאירים. כאשר חלקיקים נוצצים אלו, מתמזגים להם באלומה יחד, זהו אור השמש. אלא, שהם חלקיקים. במהותם הם חלקיקי יסוד בפני עצמם. באופן דומה, במערכת היחסים שלנו עם האל ועם עצמנו, גם אנחנו חלקיקים זעירים של האל, מאירים. מאירים פירושו של דבר שיש לנו נטיות דומות, מחשבות, רגשות, רצונות, רעיונות יצירתיים וכל דבר אחר. כל מה שאדם רואה בעצמו, קיים באלוהים. פירושו של דבר, הוא שאלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, מפני שכולנו אנושיים. יש לי כל כך הרבה נטיות - כל אחת במידה מאוד סמלית. אותן נטיות נמצאות שם בִּקְרּישְׁנַּה, או באל, ברם במידה מאוד גדולה, ללא גבולות. זה המדע של תודעת קְרּישְׁנַּה. גדול מאוד, ומאידך המעמד שלי קטן מאוד. אמנם אנחנו כה קטנים, מזעריים; עדיין, יש לנו נטיות כה רבות, רצונות כה רבים, פעילויות כה רבות, עבודה כל כך רבה בשביל המוח. פשוט דמיינו את המוח הפורה, והרצון, והנטיות הללו באלוהים, עם היותו גדול. הגדולה שלו פירושו שכל הדברים הללו, מה שיש לנו, כולם קיימים אצלו בגדולה בלתי-נתפסת. זה הכל. באופן איכותי, אנחנו אחד מחד, ומאידך כמותית, אנו שונים. הוא גדול, אנחנו קטנים; הוא אינסופי, אנחנו מזעריים. לכן המסקנה היא, בדיוק כמו ים אינסופי של חלקיקי אש, ניצוצות, מחד כאשר הם עם האש, הם נראים מאוד יפים, אש וגיצים זו לצד אלו. מאידך כאשר הניצוצות מתנתקים מן האש, האש ממנה באו, הם דוהים. כבר לא רושפים יותר, אינם לוהטים באש. באופן דומה, אנחנו ניצוצות של קְרּישְׁנַּה, או אלוהים. כאשר אנחנו מתקשרים לאלוהים, אז הכוח המאיר שלנו, האש, שב במלוא אונו. אחרת, אנו דועכים. על אף שאתם ניצוצות, חיינו הנוכחיים, חיים חומריים אלו, הם כיסוי. הניצוץ מכוסה כך, או כמעט כבה. זהו רק משל. הניצוץ לא יכול לדעוך לחלוטין. אם היה כבה לחלוטין, כיצד אנו מממשים את עובדת היותנו בחיים? מחד הוא אינו כבה, מאידך הוא מכוסה. כמו בשעה שאש מכוסה, תוכלו לחוש בחום על המכסה, אמנם את האש לא תוכלו ישירות לראות. באופן דומה, הניצוץ הרוחני מכוסה על ידי לבוש חומרי; לכן איננו יכולים לראות. הרופא אומר, "הו, תפקוד הגוף כשל; לכן הלב כשל. הוא מת." אך את הסיבה שהלב כשל זאת איננו יודע. אין בנמצא מדע רפואי, המחושב מן המסד לטפחות. יביאו הם סיבות כה רבות, "כיוון שגופיפי הדם האדומים, גופיפי הדם פסקו מלתפקד, זה נצבע לבן, אחרת..." לא. זו לא התשובה הנכונה. את הדם ניתן, לצבוע בצבע אדום... או במילים אחרות, אדמדמות - אין פירושה חיים. ישנם הרבה תוצרי טבע שהם אדומים מטבעם. אין בכך כדי לומר מכאן, שישנם חיים.

@@ Line 7: / Line 7: @@
 [[Category:HE-Quotes - in USA, Seattle]]
 <!-- END CATEGORY LIST -->
+<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
+{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0478 - הנה מקלט טלוויזיה בלב|0478|HE/Prabhupada 0481 - קרישנה הוא שובה לב-כל, קרישנה הוא יפה תואר|0481}}
+<!-- END NAVIGATION BAR -->
 <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
 <div class="center">
@@ Line 13: / Line 16: @@
 ----
 <!-- END ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
+<div dir="rtl">
 <!-- BEGIN VIDEO LINK -->
-{{youtube_right|uPNQqpnvdrk|God Cannot be Impersonal, Because we are all Persons<br />- Prabhupāda 0480}}
+{{youtube_left|uPNQqpnvdrk|אלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, כי כולנו אישיים<br />- פרבהופאדה 0480}}
 <!-- END VIDEO LINK -->
 <!-- BEGIN AUDIO LINK -->
-<mp3player>http://vaniquotes.org/w/images/681018LE.SEA_clip3.mp3</mp3player>
+<mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/681018LE.SEA_clip3.mp3</mp3player>
 <!-- END AUDIO LINK -->
 <!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
-'''[[Vanisource:Lecture -- Seattle, October 7, 1968|Lecture -- Seattle, October 7, 1968]]'''
+'''[[Vanisource:Lecture -- Seattle, October 7, 1968|הרצאה - סִיאַטֵל, 7 באוקטובר, 1968]]'''
 <!-- END VANISOURCE LINK -->
 <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT -->
-בחיי חיה, הם אינם יודעים דבר מלבד עינוג חושים. אין להם שום כוח. התודעה שלהם איננה מפותחת. בדיוק כמו בפארק האגם הירוק, ישנם ברווזים כל כך רבים. מיד כאשר מישהו הולך לשם עם מעט אוכל, הו, הם מתחילים להתאסף: "קוואק! קוואק! קוואק! קוואק!" זה הכל. ולאחר האכילה, הם נהנים מחיי מין. זה הכל. אז, באופן דומה, כמו חתולים וכלבים ובעלי חיים אלו, חיי אדם גם הם כאלו, אם אין שאלה, "מי ומה אני?" אם הם פשוט מונחים על ידי דחפי חושים, הם אינם טובים יותר מברווזים וכלבים. אז מכאן, בששת הפרקים הראשונים זה הוחלט, שישות חיים היא ניצוץ רוחני. זה מאוד קשה למצוא היכן הוא הניצוץ, משום שהוא כה קטן, וחמקמק. לא קיים אף מיקרוסקופ או מכונה, שמסוגלת למצוא אותו. אלא שהוא שם. הוא נמצא שם. הסימן או הסימפטום הוא, משום שהוא שם בגוף שלי, משום שהוא שם בגוף שלי, אנחנו זזים, אנחנו מדברים, אנחנו מתכננים, כל כך הרבה דברים אנחנו נוהגים ועושים - פשוט בעבור הניצוץ הרוחני הזה. אז אנחנו ניצוצות קטנים מאוד של הרוח העליונה. בדיוק כפי שישנם בשמש חלקיקים זעירים, מאירים (פוטונים בשפה המדעית). כאשר דברים נוצצים, מאירים אלו, מתערבבים יחדיו, זהו אור השמש. אלא, שהם חלקיקים. הם חלקיקים נפרדים זה מזה. באופן דומה, במערכת היחסים שלנו עם האל ועם עצמנו, גם אנחנו חלקיקים זעירים של האל, המאירים מעצמנו. מאירים פירושו שיש לנו נטיות דומות, מחשבות, רגשות, רצונות, רעיונות יצירתיים וכל דבר אחר. כל מה שאתה רואה בעצמך, שאין אלוהים, פירושו של דבר, שאלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, משום שכולנו אנשים. יש לי כל כך הרבה נטיות - כל אחת במידה מאוד סמלית. אותן נטיות נמצאות שם בקְרִישְנָה, או באל, אלא שהן במידה מאוד גדולה, ללא גבולות. זהו הלימוד וצורתו של תודעת קְרִישְנָה. גדול מאוד, המיקום שלי מאוד קטן. ואנחנו כה קטנים, כמעט ללא התפשטות ביקום ובחלל, עדיין, יש לנו נטיות כה רבות, רצונות כה רבים, פעילויות כה רבות, עבודה כל כך רבה בשביל המוח. פשוט דמיינו כיצד המוח הפורה בהרבה עובד, והרצון, והנטיות הללו אצל אלוהים, משום שהוא גדול. הגדולה שלו פירושו שכל הדברים הללו, מה שיש לך, כולם קיימים אצלו במידה בלתי-נתפסת. זה הכל. באופן איכותי, אנחנו אחד, אבל כמותית, אנחנו שונים. הוא גדול, אנחנו קטנים. הוא אינסופי, אנחנו מזעריים. לכן המסקנה היא, בדיוק כמו ים אינסופי של חלקיקי אש, ניצוצות, כאשר הם עם האש, הם נראים מאוד יפים, אש וגיצים זו לצד אלו. אלא שכאשר הניצוצות מתנתקים מן האש, האש ממנה באו, הם דוהים. כבר לא רושפים יותר, כבר לא לוהטים באש. באופן דומה, אנחנו ניצוצות של קְרִישְנָה, או אלוהים. כאשר אנחנו מתקשרים לאלוהים, אז הכוח המאיר שלנו, האש, שב ויוקד ברוב אונו. אחרת, אנחנו נכבים. למרות שאתם ניצוצות, חיינו הנוכחיים, חיים חומריים אלו, הם כיסוי. הניצוץ כך מכוסה, או כמעט כבה. זוהי רק דוגמא. הניצוץ לא יכול להיכבות. אם הוא נכבה לגמרי, כיצד אנחנו ממשים את תנאי חיינו? הוא אינו נכבה, אבל הוא מכוסה. כמו שאש מכוסה, תוכלו לחוש בחום על המכסה, אבל לא תוכלו לראות את האש. באופן דומה, הניצוץ הרוחני מכוסה על ידי לבוש חומרי, לכן איננו יכולים לראות. הרופא אומר, "הו, תפקוד הגוף כשל, לכן הלב כשל. הוא מת." אך את הסיבה שהלב כשל זאת איננו יודע. אין שום מדע רפואי, המחושב לגמרי בדייקנות. הם יאמרו סיבות כה רבות, "משום שגופיפי הדם האדומים, גופיפי הדם פסקו מלתפקד, זה נהפך ללבן, אחרת..." לא. זו לא התשובה הנכונה. את הדם ניתן, להפוך אדום... או שהצבע האדום אין פירושו חיים. ישנם מוצרים טבעיים רבים שהם אדומים בטבעם. אין זה לומר, ששם ישנם, חיים.
+בחיי חיה, הם אינם יודעים דבר מלבד עינוג חושים. אין להם עוצמה כלל. התודעה שלהם איננה מפותחת. בדיוק כמו בפארק האגם הירוק, ישנם להם כל כך הרבה ברווזים. כאשר מישהו מתקרב לשם עם מעט אוכל, הם מתחילים להתאסף: "קוואק! קוואק! קוואק! קוואק!" זה הכל. לאחר האכילה, הם נהנים מחיי מין. זה הכל. אז, באופן דומה, כמו חתולים וכלבים ובעלי חיים אלו, גם חיי אדם הם כאלו, אם איננה השאלה, "מי ומה אני?" מונחים פשוט על ידי דחפי חושים, הם אינם טובים יותר מברווזים וכלבים.
+אז מכאן, בששת הפרקים הראשונים זה הוחלט, שישות חיים היא ניצוץ רוחני. קשה מאוד למצוא את מיקומו של הניצוץ, מפני שהוא כה קטן, סמלי. אין בנמצא לא מיקרוסקופ או מכונה אשר יכולים למצוא אותו. אמנם הוא שם. הוא נמצא שם. הסימן או הסימפטום הוא, מפני שהוא שם בגוף שלי, כיוון שהוא שם בגוף שלי, לפיכך אתם זזים, מדברים, מתכננים, כל כך הרבה דברים נוהגים אתם לעשות - פשוט למען הניצוץ הרוחני הזה. אנחנו איפוא ניצוצות בזעיר אנפין, של הרוח העליונה. בדיוק כשם שישנם באור השמש חלקיקים זעירים, חלקיקים מאירים. כאשר חלקיקים נוצצים אלו, מתמזגים להם באלומה יחד, זהו אור השמש. אלא, שהם חלקיקים. במהותם הם חלקיקי יסוד בפני עצמם. באופן דומה, במערכת היחסים שלנו עם האל ועם עצמנו, גם אנחנו חלקיקים זעירים של האל, מאירים. מאירים פירושו של דבר שיש לנו נטיות דומות, מחשבות, רגשות, רצונות, רעיונות יצירתיים וכל דבר אחר. כל מה שאדם רואה בעצמו, קיים באלוהים. פירושו של דבר, הוא שאלוהים לא יכול להיות בלתי-אישי, מפני שכולנו אנושיים. יש לי כל כך הרבה נטיות - כל אחת במידה מאוד סמלית. אותן נטיות נמצאות שם בִּקְרּישְׁנַּה, או באל, ברם במידה מאוד גדולה, ללא גבולות. זה המדע של תודעת קְרּישְׁנַּה. גדול מאוד, ומאידך המעמד שלי קטן מאוד. אמנם אנחנו כה קטנים, מזעריים; עדיין, יש לנו נטיות כה רבות, רצונות כה רבים, פעילויות כה רבות, עבודה כל כך רבה בשביל המוח. פשוט דמיינו את המוח הפורה, והרצון, והנטיות הללו באלוהים, עם היותו גדול. הגדולה שלו פירושו שכל הדברים הללו, מה שיש לנו, כולם קיימים אצלו בגדולה בלתי-נתפסת. זה הכל. באופן איכותי, אנחנו אחד מחד, ומאידך כמותית, אנו שונים. הוא גדול, אנחנו קטנים; הוא אינסופי, אנחנו מזעריים. לכן המסקנה היא, בדיוק כמו ים אינסופי של חלקיקי אש, ניצוצות, מחד כאשר הם עם האש, הם נראים מאוד יפים, אש וגיצים זו לצד אלו. מאידך כאשר הניצוצות מתנתקים מן האש, האש ממנה באו, הם דוהים. כבר לא רושפים יותר, אינם לוהטים באש. באופן דומה, אנחנו ניצוצות של קְרּישְׁנַּה, או אלוהים. כאשר אנחנו מתקשרים לאלוהים, אז הכוח המאיר שלנו, האש, שב במלוא אונו. אחרת, אנו דועכים. על אף שאתם ניצוצות, חיינו הנוכחיים, חיים חומריים אלו, הם כיסוי. הניצוץ מכוסה כך, או כמעט כבה. זהו רק משל. הניצוץ לא יכול לדעוך לחלוטין. אם היה כבה לחלוטין, כיצד אנו מממשים את עובדת היותנו בחיים? מחד הוא אינו כבה, מאידך הוא מכוסה. כמו בשעה שאש מכוסה, תוכלו לחוש בחום על המכסה, אמנם את האש לא תוכלו ישירות לראות. באופן דומה, הניצוץ הרוחני מכוסה על ידי לבוש חומרי; לכן איננו יכולים לראות. הרופא אומר, "הו, תפקוד הגוף כשל; לכן הלב כשל. הוא מת." אך את הסיבה שהלב כשל זאת איננו יודע. אין בנמצא מדע רפואי, המחושב מן המסד לטפחות. יביאו הם סיבות כה רבות, "כיוון שגופיפי הדם האדומים, גופיפי הדם פסקו מלתפקד, זה נצבע לבן, אחרת..." לא. זו לא התשובה הנכונה. את הדם ניתן, לצבוע בצבע אדום... או במילים אחרות, אדמדמות - אין פירושה חיים. ישנם הרבה תוצרי טבע שהם אדומים מטבעם. אין בכך כדי לומר מכאן, שישנם חיים.
 <!-- END TRANSLATED TEXT -->
+</div>