HE/Prabhupada 0502 - ותר על תפיסות מוטעות - וקח את החיים הרחבים של תודעת קרישנה

Revision as of 13:32, 26 June 2015 by Visnu Murti (talk | contribs) (Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0502 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1972 Category:HE-Quotes - Le...")
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)


Invalid source, must be from amazon or causelessmery.com

Lecture on BG 2.15 -- Hyderabad, November 21, 1972

אז פרהלאדה מהאראג'ה ייעץ, "אתה תוותר על כל התפיסות המוטעות והלא-הגיוניות". וַנָם גַתוֹ יַד דְהַרִים אַשְרִיתָה (ש.ב. 7.5.5). פשוט וַנָם גַתָהּ, פירושו שתהפוך חופשי מן התפיסה הזו, גְרְהַם אָנְדְהָה-קוּפַּם, התפיסה הזו של החיים. קח את המבט הרחב יותר על החיים של תודעת קרישנה. אז תהיה מאושר. הִיתְוָאתְמַה-פָּאתַם גְרַהָׂם אָנְדְהַה-קוּפַּם וַנָם גַתוֹ יַד דְהַרִים אָשְריֵתָה (ש.ב. 7.5.5). הַרִים אָשְריֵתָה. העסק האמיתי הוא הַרִים אָשְריֵתָה. וַנָם גַתָהּ. ונם גתה פירושו לצאת ליער. בעבר, אחרי חיי גְרְהַסְתְהָה (בעל בית), וָאנַפְּרַסְתְהָה (פרוש), סנניאסה (חיי נזירות), נהגו לחיות ביער. אלא שהיציאה ליער איננה המטרה העיקרית של החיים. מפני שביער ישנן חיות רבות. האם זה אומר שהם מתקדמים מבחינה רוחנית? זה נקרא מָרְקַתָא-וָיִירָאגְיָה. מָרְקַתָא-וָיִירָאגְיָה פירושו "להיות פרוש כמו קוף." הקוף הוא עירום. נָאגַה-בָּאבָּא. עירום. והוא אוכל פירות, הקוף, וחי תחת עץ או לראשי עץ. אבל יש לו לפחות שלושה תריסרי נשים. אז מָרְקַתָה-וָיִירָאגִיָה זה, סוג זה של פרישות, אין לה ערך אמיתי. פרישות אמיתית. פרישות אמיתית פירושה שעליך לוותר על חיי האָנְדְהַה-קוּפָּה, ולמצוא מקלט בקרישנה, הַרִים אָשְרַיֵתָה. אם תמצא מקלט בקְרִישְנָה, אז תוכל לוותר על כך, על כל ה"אִיזְם"-ים של החיים. אחרת, זה לא אפשרי, אתה תלכד בחיי ה"אִיזְם"-ים. אז הִיתְוָאתְמַה-פָּאתַם גְרְהָם אָנְדְהָה-קוּפָּם וַנָם גַתוֹ יַד דְהַרִים אָשְרָיֵתַה (ש.ב. 7.55). לא לותר... אם אתה מותר על משהו, עליך לקחת משהו. אחרת, תגרם הפרעה. קח משהו. זוהי ההמלצה: פַּרָם דְרְשְטְוָא נִיוַרְתַתֵה (ב.ג. 2.59). אתה יכול לותר על חיי המשפחה, חיי החברה, החיים הפוליטיים, חיים אלו, חיים אחרים, כאשר אתה בחיי תודעת קְרִישְנָה. אחרת, זה לא יעבוד. אחרת, עליך לקבל חלק מחייך הנוכחיים. אין פה שאלה של חופש. אין שאלה של חופש מחרדות. זוהי הדרך. אז כאן אותו הדבר, תָתְּוַה-דָרְשִיבְּהִיהּ, אלו שהם למעשה רואים את האמת לאמיתה... אָתְהַתֹו בְרָהְמַה גִ'יגְ'נָאסָא, כפי שנאמר בוֶדָאנְתָה-סוּתְרָה... אבל אתמול, בחור אחד שאל אותי: "מהי הוֵדָאנְטַה? וֵדָאנְטַה? מה פירוש וֵדָאנְטַה?" זה מאוד פשוט, ויפה. וֵדה פירושו ידע, ואָנְתַה פירושו סופי. אז וֵדָאנְטַה פירושו סף או סוף הידע, או הידע האולטימטיבי. אז הידע האולטימטיבי הוא קְרִישְנה. קְרִישְנָה אומר, וֵדָיִיש צַ'ה סַרְוָיְיר אַהָם אֵוַה וֶדְיוֹ וֵדָאנְתַה-קְרְד וֵדַה-וִיד צַ'ה אַהָם. הוא היוצר של הוֶדָאנְטַה והיודע שלה. אלא אם כן הוא יודע הוֶדָאנְטַה, כיצד הוא יכול לכתוב וֶדָאנְטַה? למעשה, פילוסופיית הוֶדָאנְטַה נכתבה בידי וְיַאסַדֵוָה, התגלמות של קְרִישְנָה. אז הוא הוֶדָאנְטַה-קְרְת (יוצר הוֶדָאנְטַה). והוא גם וֶדָאנְטַה-וִית (יודע הודאנטה). אז השאלה היא האם וֵדָאנְטַה פירושה אָדְוָיִיתַה-וָאדַה (ידע של אי-שניות) או דְוָיִיתַה-וָאדַה (ידע על השניות). על שאלה זו קל מאוד לענות. הפסוק הראשון של הוֵדָאנְטַה: אַתְהָתוֹ בְּרָהְמַה גִ'יגְ'נָאסָא, לחקור אודות בְּרַהְמָן, האמת ההחלטית. כעת, לחקור היכן? אם אתה רוצה לחקור, עליך ללכת למישהו שיודע את הדבר. לכן, מיד, כבר בהתחלה של וֵדָאנְטַה-סוּתְרַה, ישנה שניות (דוּאָלִיות) שאדם חייב לחקור, ואחר חייב לענות. אָתְהָתוֹ בְּרָהְמַה גִ'יגְ'נָאסָא. אז הוֶדָאנְטַה-סוּתְרִה, כיצד היא יכולה להיות אדוייתה-ואדה? (ידע של אי-שניות) היא דְוָייתַה-וָאדַה, מן ההתחלה. אַתְהָתוֹ בְּרָהְמַה גִ'יגְ'נָאסָא. על אדם לחקור מהו בְּרָהְמַן, ועליו לענות, או המורה הרוחני, או התלמיד, זוהי שניות (דוּאָלִיות). כיצד אתה יכול לומר שזו אָדְוָיִיתָה-וָאדַה? לכן עלינו ללמוד בדרך זו. כאן זה נאמר, תָתְוַה-דָרְשִיבְּהִיהּ. תָתְוַה-דָרְשִיבְּהִיהּ פירושו וֶדָאנְטַה-וִית, מי שיודע את הוֶדָאנְטַה. גַ'נְמָאדִי אָסְיַה יַתָהּ (ש.ב. 1.1.1). מי שיודע את האמת המוחלטת, מהיכן הכל בא. גָ'נְמָאדִי אָסְיָה יַתָהּ. זוהי ההתחלה של שְרִימַד-בְּהָאגַוַתָם.