HE/Prabhupada 0733 - ערכו של הזמן רב כל כך, אם תשלם מיליון דולרים, לא תקנה אותו בחזרה: Difference between revisions

(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0733 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1968 Category:HE-Quotes - Le...")
 
(Vanibot #0005: NavigationArranger - update old navigation bars (prev/next) to reflect new neighboring items)
 
Line 7: Line 7:
[[Category:HE-Quotes - in USA, San Francisco]]
[[Category:HE-Quotes - in USA, San Francisco]]
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0703 - אם הַמֶּחְשַב שלך שקוע בִּקְרּישְׁנַּה, אז זהו סַמָאדְהי|0703|HE/Prabhupada 0753 - אנשים חשובים מאוד, תנו להם סדרה מלאה של ספרים ללמידה|0753}}
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<div class="center">
<div class="center">
Line 13: Line 16:
----
----
<!-- END ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<!-- END ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
 
<div dir="rtl">
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
{{youtube_left|QxvYChE8uUk|ערכו של הזמן רב כל כך, אם תשלם מיליון דולרים, לא תקנה אותו בחזרה<br />- Prabhupāda 0733}}
{{youtube_left|QxvYChE8uUk|ערכו של הזמן רב כל כך, אם תשלם מיליון דולרים, לא תקנה אותו בחזרה<br />- פרבהופאדה 0733}}
<!-- END VIDEO LINK -->
<!-- END VIDEO LINK -->


<!-- BEGIN AUDIO LINK (from English page -->
<!-- BEGIN AUDIO LINK (from English page -->
<mp3player>File:680315SB-SF_clip1.mp3</mp3player>
<mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/680315SB-SF_clip1.mp3</mp3player>
<!-- END AUDIO LINK -->
<!-- END AUDIO LINK -->


<!-- BEGIN VANISOURCE LINK (from English page) -->
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK (from English page) -->
'''[[Vanisource:Lecture on SB 7.6.1 -- San Francisco, March 15, 1968|הרצאה על ש.ב. 7.6.1 - סן-פרנסיסקו]]'''
'''[[Vanisource:Lecture on SB 7.6.1 -- San Francisco, March 15, 1968|הרצאה על שב. 7.6.1 - סַן-פְרַנְסִיסְקוֹ, 15 במֵרץ, 1968]]'''
<!-- END VANISOURCE LINK -->
<!-- END VANISOURCE LINK -->


<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT (from DotSub) -->
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT (from DotSub) -->
ישנו פסוק נחמד, בצַ'נַקְיַה שְׁלוֹקַה. אתם פשוט תראו, כמה יקר ערכו של הזמן. לפי פסוק זה, תדעו. צָ'אנַקְיַה פַּנְּדִיתַה אומר... צַ'נַקְיַה פַּנְּדִיתַה היה פוליטיקאי גדול. לעתים הוא היה ראש ממשלת הודו. אז הוא אומר, אָיֻשֲׁה קְשַּׁנַּה אֶקוֹ 'פִּי נַה לַבְּהְיַה סְוַורְנַּה-קוֹתִּּיבְּהִיהִּ. הוא אומר, "רגע, רגע יחיד מתוחלת החיים..." רגע. שלא לדבר על שעות וימים תמימים, אלא רגעים. הוא החשיב את ערכו, של רגע אחד, לרגע שני. בדיוק כפי שהיום, ה-15 במרץ, 1968, כעת השעה היא שבע וחצי, או שבע שלושים וחמש. כעת זוהי 1968, 7:35, חלפה, כעת זו 7:36, לא ניתן להשיב את אותה 1968, 15 במרץ, ערב, 7:35, שוב. אפילו תשלם מיליוני דולרים, "אנא שובי שנית", לא, גמרנו. אז צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה אומר, "זמן הוא כה יקר, אפילו תשלום של אלף מטבעות זהב, לא יכול לקנות בחזרה רגע יחיד." מה שאבוד, אבוד לצמיתות. נַה צֶנִירַרְתְהַקַם נִיתִיהִּ: "אם זמן כה יקר אתה מבזבז לריק, בלי שום מטרה," נַה צַ'ה הָאנִיס תַתוֹ 'דְהִיקָה, "פשוט דמיין כמה אתה מפסיד, מה רב הוא ההפסד שלך." אותו דבר שאינך יכול לקבל בחזרה בעד מיליוני דולרים, אם זה מתבזבז לחינם, כמה גדול הוא ההפסד, פשוט יש לדמיין.
ישנו פסוק נחמד, בְּצָ'אנַּקְיַה שְׂלוֹקַה. אתם פשוט תראו, כמה יקר נחשב היה ערכו של הזמן. לפי פסוק זה, תדעו. צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה אומר... צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה היה פוליטיקאי גדול. לפרקים הוא היה ראש ממשלת הודו. אז הוא אומר, אָאיוּשַׁהּ קְשַׁנַּה אֵקוֹ 'פּי נַה לַבְּהְיַה סְוַרְנַּה-קוֹטיבְּהִיהּ. הוא אומר, "רגע, רגע יחיד מתוחלת חייך..." רגע. שלא לדבר על שעות וימים תמימים, אבל רגעים. הוא כיוון בהתייחסותו למעבר מרגע אחד לשני. בדיוק כפי שהיום, ה-15 במרץ, 1968, כעת השעה היא שבע וחצי, או שבע שלושים וחמש. כעת זוהי 1968, 7:35, עברה, מרגע וזו 7:36, לא ניתן להשיב את אותה 1968, 15 במרץ, ערב, 7:35, שוב. אפילו תשלם מיליוני דולרים, "אנא שובי בשנית", לא, גמור. אז צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה אומר, "זמן הוא כה יקר, אפילו תשלום של אלף מטבעות זהב, לא יכול לקנות בחזרה רגע יחיד." מה שאבוד, אבוד לצמיתות. נַה צֵנִירַרְתְהַקַםּ נִיתיהּ: "אם זמן כה יקר אתה מבזבז לריק, ללא כל תועלת," נַה צַ'ה הָאניס תַתוֹ 'דְהִיקָא, "פשוט דמיין כמה אתה מפסיד, מה גדול הוא ההפסד שלך." אותו דבר שאינך יכול לקבל בחזרה בעד מיליוני דולרים, אם זה מתבזבז לחינם, כמה גדול הוא ההפסד, פשוט יש לדמיין.  


אז אותו הדבר: פְּרָהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה אומר דְהַרְמָן בְּהָאגַוַותַן, ([[Vanisource:SB 7.6.1|SB 7.6.1]]) להפוך מודע לקְרִישְּׁנַּה או מודע לאלוהים, זה דבר כל כך חשוב שאל לנו לבזבז אפילו רגע. מיד יש להתחיל זאת. למה? דֻרְלַבְּהַם מָאנֻשַּׁם גַ'נְמַה. מָאנֻשַׁׁם גַ'נְמַה. הוא אומר שצורת חיי אנוש זו מאוד נדירה. היא מושגת, לאחר לידות רבות ומרובות. אז הציוויליזציה המודרנית, הם לא מבינים את ערכם של חיי אנוש אלו. הם חושבי שהגוף נועד לעינוג חושים, כמו הכלבים והחתולים. הכלב והחתול, גם הם נהנים מהחיים בארבעה עקרונות; אכילה, שינה, התגוננות ומין. אז צורת חיי אדם לא נועדה, להתקלקל כמו הכלבים והחתולים. צורת חיי אדם נועדה למשהו אחר. וה"משהו האחר" הוא תודעת קְרִישְּׁנַּה או תודעת אלוהים. משום שללא צורת חיי אדם, שום גוף איננו בנוי להבין מיהו אלוהים, מהו העולם הזה, מי אני, מאיפה באתי, לאן עלי ללכת. דברים אלו נועדו לחיי אנוש. אז הוא אומר, "מן הילדות ממש..." למעשה, זה חיוני. מן הילדות, בבתי הספר, במכללות, על בְּהָאגַוַותַה-דְהַרְמַה, או העיסוק של תודעת קְרִישְּׁנַּה, להיות מוצגת. זה הכרחי, אבל הם לא מבינים. הם חושבים שחיים נקודתיים אלו הם הכל, והגוף הזה הוא הכל, ואין שום חיים זולת אלו. בחיים הבאים, הם בכלל לא מאמינים. כל זה בגלל בערות. חיים הם נצח, וחיים נקודתיים אלו הם הכנה לחיים הבאים.
אז אותו הדבר: פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה אומר דְהַרְמָאן בְּהָאגַוַתַן ([[Vanisource:SB 7.6.1|שב. 7.6.1]]), להיות מודע לִקְרּישְׁנַּה, או מודע לאלוהים, זה דבר כל כך חשוב שאל לנו לבזבז אף לא רגע. מיד יש להתחיל זאת. למה? דוּרְלַבְּהַםּ מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה. מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה. הוא אומר שצורת חיי אנוש זו מאוד נדירה. היא מושגת, לאחר לידות רבות ומרובות. אז הציוויליזציה המודרנית, הם לא מבינים את ערכם של חיי אנוש אלו. הם חושבי שהגוף נועד לעינוג חושים, כמו הכלבים והחתולים. הכלב והחתול, גם הם נהנים מהחיים בארבעה עקרונות; אכילה, שינה, התגוננות ומין. אז צורת חיי אדם לא נועדה, על מנת להתפנק כמו הכלבים והחתולים. צורת חיי אדם נועדה למשהו אחר. וה"משהו האחר" הוא תודעת קְרּישְׁנַּה או תודעת אלוהים. משום שללא צורת חיי אדם, שום גוף איננו בנוי להבין מיהו אלוהים, מהו העולם הזה, מי אני, מאיפה באתי, לאן עלי ללכת. דברים אלו נועדו לחיי אנוש. אז הוא אומר, "מן הילדות ממש..." למעשה, זה חיוני. מן הילדות, בבתי הספר, במכללות, על בְּהָאגַוַתַה-דְהַרְמַה, או העיסוק של תודעת קְרּישְׁנַּה, להילקח בחשבון. זה הכרחי, וחרף זאת הם לא מבינים. הם חושבים שחיים נקודתיים אלה הם הכל, והגוף הזה הוא הכל, ואין שום חיים זולת אלה. בחיים הבאים, הם בכלל לא מאמינים. כל זה בגלל בערות. חיים הם נצח, וחיים נקודתיים אלה הם הכנה לחיים הבאים.
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
</div>

Latest revision as of 07:07, 31 October 2021



הרצאה על שב. 7.6.1 - סַן-פְרַנְסִיסְקוֹ, 15 במֵרץ, 1968

ישנו פסוק נחמד, בְּצָ'אנַּקְיַה שְׂלוֹקַה. אתם פשוט תראו, כמה יקר נחשב היה ערכו של הזמן. לפי פסוק זה, תדעו. צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה אומר... צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה היה פוליטיקאי גדול. לפרקים הוא היה ראש ממשלת הודו. אז הוא אומר, אָאיוּשַׁהּ קְשַׁנַּה אֵקוֹ 'פּי נַה לַבְּהְיַה סְוַרְנַּה-קוֹטיבְּהִיהּ. הוא אומר, "רגע, רגע יחיד מתוחלת חייך..." רגע. שלא לדבר על שעות וימים תמימים, אבל רגעים. הוא כיוון בהתייחסותו למעבר מרגע אחד לשני. בדיוק כפי שהיום, ה-15 במרץ, 1968, כעת השעה היא שבע וחצי, או שבע שלושים וחמש. כעת זוהי 1968, 7:35, עברה, מרגע וזו 7:36, לא ניתן להשיב את אותה 1968, 15 במרץ, ערב, 7:35, שוב. אפילו תשלם מיליוני דולרים, "אנא שובי בשנית", לא, גמור. אז צָ'אנַּקְיַה פַּנְּדִּיתַה אומר, "זמן הוא כה יקר, אפילו תשלום של אלף מטבעות זהב, לא יכול לקנות בחזרה רגע יחיד." מה שאבוד, אבוד לצמיתות. נַה צֵ'ן נִירַרְתְהַקַםּ נִיתיהּ: "אם זמן כה יקר אתה מבזבז לריק, ללא כל תועלת," נַה צַ'ה הָאניס תַתוֹ 'דְהִיקָא, "פשוט דמיין כמה אתה מפסיד, מה גדול הוא ההפסד שלך." אותו דבר שאינך יכול לקבל בחזרה בעד מיליוני דולרים, אם זה מתבזבז לחינם, כמה גדול הוא ההפסד, פשוט יש לדמיין.

אז אותו הדבר: פְּרַהְלָאדַה מַהָארָאגַ'ה אומר דְהַרְמָאן בְּהָאגַוַתַן (שב. 7.6.1), להיות מודע לִקְרּישְׁנַּה, או מודע לאלוהים, זה דבר כל כך חשוב שאל לנו לבזבז אף לא רגע. מיד יש להתחיל זאת. למה? דוּרְלַבְּהַםּ מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה. מָאנוּשַׁםּ גַ'נְמַה. הוא אומר שצורת חיי אנוש זו מאוד נדירה. היא מושגת, לאחר לידות רבות ומרובות. אז הציוויליזציה המודרנית, הם לא מבינים את ערכם של חיי אנוש אלו. הם חושבי שהגוף נועד לעינוג חושים, כמו הכלבים והחתולים. הכלב והחתול, גם הם נהנים מהחיים בארבעה עקרונות; אכילה, שינה, התגוננות ומין. אז צורת חיי אדם לא נועדה, על מנת להתפנק כמו הכלבים והחתולים. צורת חיי אדם נועדה למשהו אחר. וה"משהו האחר" הוא תודעת קְרּישְׁנַּה או תודעת אלוהים. משום שללא צורת חיי אדם, שום גוף איננו בנוי להבין מיהו אלוהים, מהו העולם הזה, מי אני, מאיפה באתי, לאן עלי ללכת. דברים אלו נועדו לחיי אנוש. אז הוא אומר, "מן הילדות ממש..." למעשה, זה חיוני. מן הילדות, בבתי הספר, במכללות, על בְּהָאגַוַתַה-דְהַרְמַה, או העיסוק של תודעת קְרּישְׁנַּה, להילקח בחשבון. זה הכרחי, וחרף זאת הם לא מבינים. הם חושבים שחיים נקודתיים אלה הם הכל, והגוף הזה הוא הכל, ואין שום חיים זולת אלה. בחיים הבאים, הם בכלל לא מאמינים. כל זה בגלל בערות. חיים הם נצח, וחיים נקודתיים אלה הם הכנה לחיים הבאים.