HE/Prabhupada 1056 - התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה היא על המישור הרוחני, מעל הגוף, הַמֶּחְשָׁב והאינטליגנציה
שיחה ב' - מֵלְבּוֹרן, 22 במאי, 1975
פרבהופאדה: בהודו עדיין כך, אם יש למישהו גינה גדולה ופרחים, אם מישהו בא, "אדוני, אני רוצה לקחת כמה פרחים מהגינה שלך בשביל להוקיר את אלוהים," "כן, אתה יכול לקחת." הם יהיו מאוד מרוצים.
רֵיְמוֹנְד לוֹפֶּז: איש זה, פרנסתו הייתה תלויה בפרחים הללו, ואני לא... אני חושב שקנייניו היו חשובים לו יותר, לרוע המזל.
וָאלי סְטְרוֹבְּס: זה סיפור מצחיק. דבר משעשע נוסף בא בעקבותיו, וזה שהפרחים נלקחו משני אנשים שבבעלותם משתלות. מכאן היינו צריכים להגיש ערעור רק על מנת להגיע הביתה. אך לפני שהערעור בא, הנערים נזקקו לחממה עבור הצמחים המיוחדים הללו, מהסוג שיש לך כאן בחוץ.
שְׂרוּתַקִירְתי: תוּלַסִי.
וָאלי סְטְרוֹבְּס: והם לא ידעו דבר על חממות. כאשר הם נהגו מסביב, אחד אמר, "ובכן, בואו נלך ונברר משהו אודות חממות. או, הנה משתלה נחמדה." (צחוק) אז המכונית נוסעת, אתם רואים. הדבק יוצא החוצה, והוא אמר, "סלח לי, אדוני, אנו מתעניינים בחממות." הוא אמר, "האם תואיל בבקשה לצאת מהאדמה שלי?" היה מדובר באותה חממה. (צחוק) היו מאתיים חממות מסביב לאיזור. הוא בחר דווקא את זאת.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אבל אם אנשים היו בתודעת אלוהים, היו סולחים להם, "או, הם באו לשירותו של אלוהים. טוב מאוד, אתם יכולים לקחת." לכן העסק הראשון הוא לעשות אנשים מודעים לאלוהים. אז, היחס מתאים את עצמו. יַסְיָאסְתי בְּהַקְתיהּ... ישנו פסוק בַּבְּהָאגַוַתַה:
- יַסְיָאסְתי בְּהַקְתיר בְּהַגַוַתי אַקינְֿצַ'נָא
- סַרְוַיִר גוּנַּיְס תַתְרַה סַמָאסַתֵא סוּרָאהּ
- הַרָאו אַבְּהַקְתַסְיַה קוּתוֹ מַהַד-גוּנָּא
- מַנוֹרַתְהֵנָאסַתי דְהָאוַתוֹ בַּהיהּ
- (שב. 5.18.12)
המשמעות היא "כל מי שמודע לאל, דבק, ניחן בכל התכונות הטובות." מה שאנחנו מחשיבים כתכונות טובות, יש לו אותן. ובאופן דומה, מי שאיננו דבק של האל, אין לו תכונות טובות, היות והוא ירחף על המישור המנטלי. ישנם מישורים שונים. התפיסה הגופנית של החיים, באופן כללי, "אני הגוף הזה. לכן העסק שלי הוא לספק את החושים." זו התפיסה הגופנית של החיים. ואחרים, הם חושבים, "אני לא הגוף הזה. אני מֶחְשָׁב." הם כל העת ממשיכים בספקולציות מנטליות כמו פילוסופים, אנשי הגות. ומעל זאת, יש סוג אינטליגנטי של אנשים, המתרגלים סוג כלשהו של יוגה. המישור הרוחני פירושו למעלה מכך. התפיסה הגופנית הראשונה, גשמית, אז מנטלית, אחר אינטלקטואלית, ולבסוף רוחנית.
אז התנועה הזו לתודעת קְרּישְׁנַּה היא במישור הרוחני, מעל הגוף, הַמֶּחְשָׁב והאינטליגנציה. אלא שלמעשה, עלינו לבוא למישור הזה, מפני שאנו נשמה רוחנית, אנו לא הגוף הזה או הַמֶּחְשָׁב או האינטליגנציה. כל מי שנמצא על המישור של תודעה רוחנית, יש להם הכל - אינטליגנציה, שימוש נכון בַּמֶּחְשָׁב, שימוש נכון בגוף. בדיוק כמו מיליונר, יש לו כל הרכוש מן הנפוץ ולמעלה מזה. עשר רוּפיות או מאה רופי או מאה דולר - יש לו הכל. באופן דומה, אם ננסה להביא אנשים למישור של תודעת אלוהים, אז יבואו כל התכונות האחרות: איך לטפל בגוף, איך להשתמש בַּמֶּחְשָׁב, איך להשתמש בתבונה, הכל. אבל זה לא אפשרי שכולם ירצו להיות מודעים לאלוהים. זה לא אפשרי, כי ישנן רמות שונות של אנשים. לפחות סוג אחד של אנשים צריך להישאר בחברה כאידאל, מודע לאלוהים. כפי שבחיים הרגילים יש צורך בעורכי דין, דרוש לנו למהנדס, אנו זקוקים לצוות רפואי, נצרכים באופנים רבים; באופן דומה, בחברה צריך להיות סוג מסויים של אנשים שהם לחלוטין מודעים לאלוהים כמופת וכפסגת שאיפתם. דבר זה נחוץ.