HE/Prabhupada 1056 - התנועה לתודעת קְרּישְׁנַּה היא על המישור הרוחני, מעל הגוף, הַמֶּחְשָׁב והאינטליגנציה
שיחה ב' - מֶלְבּוֹרן, ה-22 במאי, 1975
פרבהופאדה: בהודו עדיין כך, אם יש למישהו גינה גדולה ופרחים, אם מישהו בא,"אדוני, אני רוצה לקחת כמה פרחים מהגינה שלך בשביל להוקיר את אלוהים," "כן, אתה יכול לקחת." הם יהיו מאוד מרוצים.
ריימונד לוֹפֶּז: איש זה, פרנסתו הייתה תלויה בפרחים הללו, ואני לא... אני חושב שהרכוש שלו היה חשוב יותר בשבילו, לרוע המזל.
ואלי סטרובס: זה סיפור מצחיק. דבר משעשע נוסף בא בעקבותיו, וזה שהפרחים שנלקחו משני אנשים שהיו בבעלות משתלות. והיינו צריכים לעבור דרך ערעור רק כדי להגיע הביתה. אבל לפני שהערעור בא, הנערים נזקקו לחממה עבור הצמחים המיוחדים הללו, מהסוג שיש לך כאן בחוץ.
שְׂרוּתַקִירְתִי: תוִלַסִי.
ואלי סטרובס: והם לא ידעו דבר על חממות. אז הם נהגו מסביב, ואחד אמר, "ובכן, בואו נלך ונברר משהו לגבי חממות. או, הנה משתלה נחמדה." (צחוק) אז המכונית נוסעת, אתם רואים. הדבק יוצא החוצה, והוא אמר,"סלח לי, אדוני, אבל אנחנו מתעניינים בחממות." הוא אמר, "האם תואיל בבקשה לצאת מהאדמה שלי?" אותה חממה. (צחוק) היו מאתיים חממות מסביב לאיזור. הוא בחר דווקא את זאת.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אבל אם אנשים היו בתודעת אלוהים, היו סולחים להם,"או, הם באו לשירותו של אלוהים. טוב מאוד, אתם יכולים לקחת." לכן העסק הראשון הוא לעשות אנשים מודעים לאלוהים. אז, בהתאם, הכל מקבל ויסות. יַסְיָאסְתִי בְּהַקְתִיהּ... ישנו פסוק בבהאגוותה יַסְיָאסְתִי בְּהַקְתִיר בְּהַגַוַתִי אַקִינְצַ'נָה:
- סַרְוַיִר גוּנַיְס תַתְרַה סַמָאסַתֵה
- גוּנַיְס תַתְרַה סַמָאסַתֵה סוּרָהּ
- הַרָו אַבְּהַקְתַסְיַה קוּתוֹ מַהַד-גוּנָה
- מַנוֹרַתְהֵנָאסַתִי דְהָאוַתוֹ בַּהִיהּ
- (שׂ.ב. 5.18.12)
המשמעות היא "כל מי שמודע לאל, דבק, ניחן בכל התכונות הטובות." מה שאנחנו מחשיבים לתכונות טובות, יש לו אותן. ובאופן דומה, מי שאיננו דבק של האל, אין לו תכונות טובות, משום שהוא ירחף על המישור המנטלי. ישנם מישורים שונים. התפיסה הגופנית של החיים, באופן כללי, "אני הגוף הזה. לכן העסק שלי הוא לספק את החושים." זו התפיסה הגופנית של החיים. ואחרים, הם חושבים, "אני לא הגוף הזה. אני מֶחְשַׁב." אז הם ממשיכים כל העת בספקולציות מנטליות כמו פילוסופים, אנשי הגות. ומעל זאת, יש סוג אינטליגנטי של אנשים, המתרגלים סוג כלשהו של יוגה. והמישור הרוחני פירושו למעלה מכך. התפיסה הגופנית הראשונה, גשמית, אז מנטלית, אז אינטלקטואלית, ואז רוחנית.
אז התנועה הזו לתודעת קְרִישְׁנַה היא במישור הרוחני, מעל הגוף, המֶחְשַׁב והאינטליגנציה. אלא שלמעשה, עלינו לבוא למישור הזה, משום שאנו נשמה רוחנית, אנו לא הגוף הזה או המֶחְשַׁב או האינטליגנציה. אז כל מי שנמצא על המישור של תודעה רוחנית, יש להם הכל - אינטליגנציה, שימוש נכון במֶחְשַׁב, שימוש נכון בגוף. בדיוק כמו מיליונר, יש לו את כל הרכש בדרגות הנמוכות. עשר רוּפיות או מאה רופי או מאה דולר - יש לו הכל. באופן דומה, אם ננסה להביא אנשים למישור של תודעת אלוהים, אז יבואו כל התכונות האחרות: איך לטפל בגוף, איך להשתמש במֶחְשַׁב, איך להשתמש בתבונה, הכל. אבל זה לא אפשרי שכולם יבואו להיות מודעים לאלוהים. זה לא אפשרי, כי ישנן רמות שונות של אנשים. אבל לפחות סוג אחד של אנשים צריך להישאר בחברה כאידאל, מודע לאלוהים. כפי שבחיים הרגילים אנו זקוקים לעורכי דין, אנו זקוקים למהנדס, אנו זקוקים לצוות רפואי, זקוקים באופנים רבים; באופן דומה, בחברה צריך להיות סוג מסויים של אנשים שהם לחלוטין מודעים לאלוהים כמופת ואידאל. דבר זה נחוץ.