HE/Prabhupada 1064 - הריבון חי בליבו של כל יצור חי

The printable version is no longer supported and may have rendering errors. Please update your browser bookmarks and please use the default browser print function instead.


19-20 בפברואר 1966 - המבוא לבְּהַגַוַד-גִיתָא, הרצאה - ניו יורק

מודעות העליון, זה יוסבר בבְּהָגַוַד-גִיתָא בפרק בו ההבדלה בין גִ'יוַה ואִישְׂוַרַה מוסברת. קְשִֵתְרה-קְשֵתְרה-גְ'נַה. הקְשֵתְרה-ג'נה הוסבר, שהריבון אף הוא קְשֵתְרַה-גְ'נַה, או מודע, והג'יוֹות, או ישויות החיים, גם הן מודעות. אלא שההבדל הוא שישות חיים היא מודעה בגופה המוגבל, ואילו הריבון מודע לגופים כולם. אִישְוָרַה סַרְוַה-בְּהוּתָאנָאם הְרֱד-דֵשֵה' רְג'וּנַה תִישְטְהַתִי (ב.ג. 18.61).

הריבון חי בלב ליבה של כל ישות חיה, ומכאן הוא מודע לתנועות הנפש, הפעילויות של ישות חיים מסוימת. זאת אל לנו לשכוח. דבר זה מוסבר גם שהפַּרַמָאתְמָא, או אישיות אלוה העילאי, חי בלב כל כאִישְוָרַה (השולט העליון), כשולט, וגם כנותן הכוונה. הוא מכוון את דרכן של ישויות החיים. סַרְוַסְיַה צָ'אהַם הְרֱדִי סַנִּיוִישְטְהַה (ב.ג. 15.15). בלב של כל אחד הוא מצוי, ומשם הוא נותן כיוון לפעול על פי רצונו. ישות החיים שוכחת מה לעשות. קודם כל היא מנסה בהחלטיות לפעול בדרך מסויימת, ואז היא מסתבכת, בפעולות ובתגובות, של הקַרְמַה שלה. אלא שלאחר ויתור על סוג מסויים של גוף, היא עוברת לגוף מסוג אחר... בדיוק כפי שאנו מוותרים על סוג אחד של לבוש, סוג אחד, בעבור סוג אחר, באופן דומה, דבר זה מתואר בבְּהָגַוַד-גִיתָא, וָאסָאמְסִי גִ'ירְנָאנִי יַתְהָא וִיהָאיַה (ב.ג. 2.22). כפי שאדם בוחר ללבוש אדרת שונה, באופן דומה, ישויות החיים, גם הן משנות את צורת גופן, וכך מוסברים נדודיה של הנשמה, ואף הפעולות והתגובות שמקורן בפעילויות העבר. את פעילויות אלו ניתן לשנות, כאשר ישות חיים מצויה במידת הטובות, במצבה השפוי, וכך היא מבינה אילו פעילויות עליה לאמץ, ואם היא בוחרת כך לעשות, כל הפעולות והתגובות של עברה, ניתנות לשינוי. ולכן, קרמה איננה נצחית. דברים אחרים, מתוך ארבעה, חמישה סוכנים אלו - אִישְוָרַה (הריבון), גִ'יוָה (ישות החיים), פְּרָקְרִתִי (טבע), קָאלַה (זמן) וקַרְמַה - ארבעת הפריטים הראשונים נצחיים, בעוד שקַרְמַה, פריט זה, אינו נצחי.

כעת האִישְוַרַה, המודע, האִישְוַרַה העליון בעל המודעות, וההבדל בין אִישְוַרַה מודע זה, או הריבון, לבין ישות החיים, בנסיבות הנוכחיות האלו, הוא כזה. תודעה, תודעה של, גם של הריבון וגם של ישויות החיים, הם... תודעה זו היא טְרָנְסְצֶנְדֶנְטָלִית, נשגבת. זה לא שתודעה נוצרת משיוך כלשהו של החומר. זהו רעיון מוטעה. התיאוריה על פיה תודעת מתפתחת בנסיבות מסויימות של שילוב חומרים איננה קבילה בבְּהָגַוַד-גִיתָא. זה לא אפשרי. תודעה יכולה להשתקף באופן מעוות, על ידי הכיסוי של נסיבות חומריות, בדיוק כפי שאור המשתקף דרך זכוכית צבועה, יראה על פי הצבע. באופן דומה, התודעה של הריבון, דווקא אינה נגועה בחומר. הריבון העליון, בדיוק כמו בצורתו כקְרִישְנַה, הוא אומר, מַיָאדְהִיַקְשֵנַה פְּרָקְרִתִיהּ (ב.ג. 9.10). כאשר הוא יורד לעולם חומרי זה, תודעתו אינה נגועה באופן חומרי באופן שמקודם תיארנו. אילו תודעתו הייתה נגועה בחומר, הוא היה לא היה כשיר לדבר על הנושאים הנשגבים (הטְרָנְסְצֶנְדֶנְטָלִיים) הנידונים בבְּהָגַוַד-גִיתָא. אדם לא יכול לומר דבר, על העולם הטְרַנְסְצֶנְדֶנְטָלִי מבלי להשתחרר, מכבלי תודעה מלוכלכת, ונגועה בחומר. אז הריבון לא היה נגוע בחומר, או עם תודעה כזו. אמנם, התודעה שלנו, ברגע הנוכחי, היא נגועה כעת. דבר זה כולו, כפי שמורה הבְּהָגַוַד-גִיתָא, הוא לטהר את התודעה החומרית והנגועה, ובמצב זה של תודעה טהורה, הפעילויות יֵעָשו ויַעָרכו. זה יעשה אותנו מאושרים. אנו לא יכולים לעצור. אנו לא יכולים לעצור את הפעילות שלנו. יש לטהר את הפעילויות. ופעילויות מטוהרות אלו, נקראות, בְּהָקְתִי. בְּהָקְתִי פירושו, הן מופיעות בדיוק כמו פעילות רגילה, אבל הן לא נגועות בחומר ומלוכלכות. הן פעילויות נקיות ומטוהרות. אדם נבער יכול לראות שדבק פועל כמו אדם רגיל, אלא שאדם בעל ידע מועט, אינו יודע שהפעילויות של דבק או פעילויותיו של הריבון, אינן נגועות בתודעה הלא-טהורה של חומר, אי-הטוהר של שלושת הגוּנּוֹת, מידות הטבע, אלא תודעה נשגבת (טְרָנְסְצֶנְדֶנְטָלִית). אז, תודעתנו נגועה באופן חומרי, עלינו, לדעת זאת.