View source for HE/Prabhupada 1068 - שלושה סוגים של פעילויות בהתאם למידות הטבע השונות

<!-- BEGIN CATEGORY LIST -->
[[Category:1080 Hebrew Pages with Videos]]
[[Category:Prabhupada 1068 - in all Languages]]
[[Category:HE-Quotes - 1966]]
[[Category:HE-Quotes - Lectures, Bhagavad-gita As It Is]]
[[Category:HE-Quotes - in USA]]
[[Category:HE-Quotes - in USA, New York]]
[[Category:HE-Quotes - Introduction to Bhagavad-gita As It Is]]
[[Category:Introduction to Bhagavad-gita As It Is in all Languages]]
[[Category:Hebrew Language]]
<!-- END CATEGORY LIST -->
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE -->
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 1067 - את סמכות הבְּהָגַוַד-גִיתָא יש לקבל ללא פרשנות, ללא כל עריכה|1067|HE/Prabhupada 1069 - דת מביעה את הרעיון של האמונה. בעוד שאמונה יכולה להשתנות - סַנָאתַנַה-דְהַרְמַה לא|1069}}
<!-- END NAVIGATION BAR -->
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<div class="center">
'''<big>[[Vaniquotes:In the Bhagavad-gita it is clearly explained that there are three kinds of activities according to the different modes of nature: the activities of goodness, the activities of passion, the activities of ignorance|Original Vaniquotes page in English]]</big>'''
</div>
----
<!-- END ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK-->
<div dir="rtl">
<!-- BEGIN VIDEO LINK -->
{{youtube_left|46_GzvqGc7I|שלושה סוגים של פעילויות בהתאם למידות הטבע השונות - פרבהופאדה 1068}}
<!-- END VIDEO LINK -->

<!-- BEGIN AUDIO LINK -->
<mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/660219BG-NEW_YORK_clip12.mp3</mp3player>
<!-- END AUDIO LINK -->

<!-- BEGIN VANISOURCE LINK -->
'''[[Vanisource:660219-20 - Lecture BG Introduction - New York|19-20 בפברואר, 1966, המבוא לבְּהַגַוַד-גִיתָא, הרצאה - ניו יורק]]'''
<!-- END VANISOURCE LINK -->

<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT -->
הריבון, בהיותו פּוּרְנָם, או מושלם באופן מלא, אין לו סיכוי להפוך נתון לחוקיו של הטבע החומרי. אדם צריך להיות נבון מספיק כדי לדעת שמלבד הריבון, איש איננו בבעלות על דבר בתוך היקום. דבר זה מוסבר בבְּהָגַוַד-גִיתָא:

<div class="quote_verse">
:אָהַם סַרְוָסִיה פְּרַבְּהָוֹו
:מַתָּהּ סַרְוָם פְּרַוַרְתָתֶה
:אִיתִי מַתְוָא בְּהַגַ'נְתֶה מָאם
:בוּדְהָא בְּהָאוַה-סַמַנְוִיתָאהּ
:([[HE/BG 10.8|ב.ג. 10.8]])
</div>

הריבון הוא הבורא המקורי. הוא היוצר של בְּרַהְמָא, הוא הבורא... דבר זה גם מוסבר. הוא היוצר של בְּרַהְמָא. בפרק 11 גם כן פונים אל הריבון כפְּרַפִּיתָאמַהָהּ ([[HE/BG 11.39|ב.ג. 11.39]]) משום שאל בְּרַהְמָא פונים כפּיתָאמַהָה, הסב, אלא הוא היוצר של הסב גם כן. אז איש אינו יכול לטעון להיות בבעלות של דבר, אבל עליו לקבל דברים שהושמו הצידה על ידי הריבון, כמכסתו למען התחזוקה האישית. כעת, ישנן דוגמאות רבות, כיצד עלינו לנצל את המכסה של הריבון. דבר זה גם הוא מוסבר בבְּהָגַוַד-גִיתָא. אָרְג'וּנַה, הוא החליט בהתחלה שהוא לא יילחם. היה זאת מהרהור לבו. אָרְג'וּנַה אמר לריבון שלא היה זה אפשרי עבורו, ליהנות מן הממלכה, לאחר שיהרוג את בני שבטו שלו. ומנקודת מבט זו היה זה, בגלל תפיסתו הגופנית. משום שהוא סבר שהוא היה הגוף עצמו, וקרוביו המשפחתיים, אחיו, דודניו, אביו החורג או סבו, היו התרחבויות של הגוף שלו, והוא חשב בדרך זו, לספק את צרכיו הגופניים. כל זה נאמר מפי הריבון, רק על מנת לשנות את נקודת מבטו, והוא אכן הסכים לעבוד תחת הדרכתו של הריבון. הוא אמר, קָרִישְיֵה וַצַ'נָם תָוַה ([[HE/BG 18.73|ב.ג. 18.73]]).

על כן, בעולם זה האדם אינו מיועד לריב ומדון, כמו הכלבים והחתולים. עליו להיות נבון מספיק, בשביל להבין את חשיבותם של חיי אדם ולסרב לדרך התנהלותו של בעל חיים מצוי. עליו... אדם צריך להבין את מטרתם של חיי אדם. הוראה זו ניתנת בכל רחבי הספרות הוֵדית, והתמצית ניתנת בבְּהָגַוַד-גִיתָא. הספרות הוֵדית נועדה עבור האדם, ולא לכלבים וחתולים. הכלבים והחתולים יכולים להרוג את טרפם, ואין שום שאלה של חטא בכך. אלא שאם אדם הורג חיה, למען סיפוקו של טעמו הבלתי-נשלט, עליו לשאת באחריות לשבירת חוקי הטבע. בבְּהָגַוַד-גִיתָא הדבר מוסבר בבירור, שישנם שלושה סוגים של פעילות בהתאם לשלושת מידות הטבע: הפעילות של מידת הטובות, זו של מידת הלהיטות, וזו של מידת הבערות. באופן דומה, ישנם שלושה סוגים של מאכלים: מאכלים במידת הטובות, מאכלים במידת הלהיטות, ומאכלים במידת הבערות. כולם מתוארים באופן ברור, ואם אנחנו מנצלים נכונה את ההוראות של הבְּהָגַוַד-גִיתָא, אז חיינו השלמים יעשו מטוהרים, ולבסוף, אנו נשיג את ייעודנו. יַד גַתְוָא נַה נִיוַרְתַנְתֶה תַד דְהָאמַה פַּרָמַם מַמַה ([[HE/BG 15.6|ב.ג.5.6]]). מידע זה ניתן בבהגוד-גיתא, שמעבר לשמיים החומריים הללו, ישנם שמיים רוחניים, שנקראים רקיע הסַנָאתַנַה, נצח. בשמיים הנוכחיים, המכוסים, אנו רואים וחווים, שהכל זמני. הם מתממשים, נשארים לזמן מה, מפיקים תוצרי לוואי, ואז הם דוהים וקמלים, ואז מסתלקים. זהו החוק בעולם החומרי. אתה תיקח גוף זה, אתה תיקח את הפרי של כל מה שהתממש פה, ויש לו את סופו, הידוע מראש. אז מעבר לעולם חומרי זה ישנו עולם נוסף, עבורו מצוי הידע על קיומו, פַּרָס תַסְמָאת תוּ בְּהָאוַה אָנְיַהּ ([[HE/BG 8.20|ב.ג. 8.20]]). ישנו טבע נוסף שהוא נצחי, סַנָאתַנַה, שגם פירושו נצחי. והגִ'יוַה, הגִ'יוַה מתוארת גם היא כסַנָאתַנַה. מַמָייוַמְשוֹ גִ'יוַה-בּהוּתַהּ גִ'יוַה-לוֹקֶה סַנָאתַנַהּ ([[HE/BG 15.7|ב.ג. 15.7]]). סַנָאתַנַה, סַנָׂאתַנַה פירושו נצחי. והריבון מתואר אף הוא כסַנָאתַנַה בפרק האחד עשר. אז משום שיש לנו מערכת יחסים אינטימית עם הריבון, אנו כולנו באופן איכותי אותו הדבר... הסַנָאתַנַה-דְהָאמַה, המשכן הנצחי, והסַנָאתַנַה האישיות העליונה, והסַנָאתַנַה ישויות החיים, הם כולם על אותו מישור איכותי. לכן המטרה של הבְּהָגַוַד-גִיתָא כולה היא להחיות את העיסוק הסַנָאתַנַה שלנו, זה נקרא סַנָאתַנַה-דְהָׂרְמַה, או העיסוק הנצחי של ישות החיים. כעת אנו עסוקים באופן זמני בפעילויות שונות, וכל הפעילויות הללו נעשות מטוהרות. כאשר נוותר על פעילויות זמניות אלו, סָרְוַה-דְהָרְמָאן פַּרִיתְיָגְ'יה ([[HE/BG 18.66|ב.ג. 18,66]]), וכאשר ניקח את הפעילויות, כשם שמעוניין בכך הריבון העליון, ביחד אלו חיינו הטהורים.
<!-- END TRANSLATED TEXT -->
</div>