HE/Prabhupada 1076 - האפשרות ברגע המוות היא להישאר כאן או לעבור לעולם הרוחני
19-20 בפברואר, 1966 - המבוא לבְּהַגַוד-גיתא, הרצאה - ניו יורק
ישנן בְּהָאוֹות שונות. כעת, עולם חומרי זה אף הוא אחד מן הבְּהָאווֹת, כפי שכבר הסברנו, שעולם חומרי זה הוא גם הצגה של אחת מהאנרגיות של הריבון העליון. בוִישְנוּ פֻּרָאנַה האנרגיות הכוללות של הריבון העליון תוארו.
- וִישְׂנוּ-שַׂקְתִי פַּרָא פְּרוֹקְתָא
- קְשֵׁתְרַה-גְ'נָאקְהְיָה תַתְהָא פַּר
- אַוִידְיָה-קַרְמַה-סַמְּגְ'נָאנְיָה
- תְרֱתִיָא שַׁקְתִיר אִישְׁיַתֵה
- (צ'.צ' מַדְהִיַה 6.154)
כל האנרגיות, אונים של... פַּרָאסְיה שַׂקְתִיר וִיוִידְהַיְוַה שְׂרוּיַתֵה (צ'.צ' מַדְהִיַה 13.65, התעמקות). לריבון העליון יש אנרגיות מרובות, אנרגיות אין-ספור, אותן אין אנחנו יכולים לתפוס. אמנם חכמים גדולים ומלומדים, נשמות משוחררות, הם למדו סיכמו וחילקו את כל האנרגיות לשלושה חלקים, לשלוש כותרות. הראשונה היא... כל האנרגיות, הן וִישְׁנוּ-שַׂקְתִי. כל האנרגיות, הן אונים שונים של הריבון, וִישְׁנוּ. עתה, אנרגיה זו היא פַּרָה, נשגבת. וקְשֵׁתְרַה-גְ'נָאקְהְיָה תַתְהַא פָּרַה, וישויות החיים, קְשֵׁתְרַה-גְ'נַה, גם הם משתייכים לקבוצה של האנרגיה העילית הזו, ואישור לכך ניתן למצוא גם בבְּהָגַוַד-גִיתָא. כבר התעמקנו בזאת. ואילו האנרגיות האחרות, האנרגיה החומרית היא תְרֱתִיָא קַרְמַה-סַמְּגְ'נָאנְיָה (צ'.צ' מַדְהְיַה 6.154). האנרגיה האחרת נמצאת במידת הבערות. אז זאת אנרגיה חומרית. האנרגיה החומרית גם היא בְּהַגַוַוד (לא מובחן). אז, ברגע המוות, האפשרויות הנתונות הן או להישאר באנרגיה החומרית, או בעולם החומרי, או לעבור לעולם הרוחני. זה הקריטריון, או אמת המידה. אז בְּהָגַוַוד-גִיתָא אומרת,
- יַםּ יַםּ וָאפִּי סְמַרַן בְּהָאוַםּ
- תְיָגַ'תִי אַנְתֵה קָלֵוַרַם
- תַםּ תַם אֵוַיְתִי קָאוּנְתֵיָה
- סַדָא תַד-בְּהָאוַה-בְּהָאוִיתַהּ
- (ב.ג. 8.6)
כעת, כפי שרגילים אנחנו לחשוב, על האנרגיה החומרית או על האנרגיה הרוחנית, עתה, לאן להעביר את המחשבה? מן המחשבה על האנרגיה החומרית, איך ניתן לעבור למחשבה על האנרגיה הרוחנית? בשביל המחשבה על האנרגיה הרוחנית, לפיכך קיימת הספרות הוֵודית. בדיוק כפי שלשם המחשבה על האנרגיות החומריות, קיימת ספרות מקיפה ביותר - עיתונים, מגזינים, רומנים, סיפורת וכל כך הרבה דברים. ספרות עולם ומלואו. אז אנו ספוגים עם המחשבות שלנו בתוך הספרות הזו. באופן דומה, אם אנו רוצים להעביר את המחשבה לאטמוספירה הרוחנית, אז עלינו להעביר את הֶסְפֶּק הקריאה שלנו אל תוך הספרות הוֵודִית. החכמים המלומדים לכן, הכינו, כל כך הרבה כרכים של ספרות וֵודִית, הפּורָאנוֹת. הפּוּרָאנוֹת אינן סיפורת. הן תעודות היסטוריות. בצָ'יְיטַנִיה-צַ'רִיטָאמְרֱתַה ישנו פסוק, שנקרא כדלהלן. אַנָאדי-בְּהִירְמוּקְהַה גִ'יוַה קְרִישְׁנַה בְּהוּלי' גֵלַה אָתַאֵוַה קְרִישְׁנַה וֵדַה-פּוּרָאנַה קַיְילָה (צ'.צ' מַדְהְיַה 20.117). שישויות חיים שכחניות אלו, הנשמות המותנות, בשכחתן את היחסים עם הריבון העליון, הן עסוקות במחשבה על פעילות חומרית. ורק בכדי להעביר את יכולת חשיבתן, למישור הרוחני, קְרִישְׁנַּה-דְוַיְפָּאיַנַה וְיָאסַה, הוא יצר והכין כל כך הרבה כתבים וֵודִיים. ספרות וֵודית משמעותה, הוא קודם כל חילק את הוֵודות לארבע. אז הוא הסביר אותן בפּורָאנוֹת. ולאחר מכן, לאנשים מעוטי יכולת, כמו נשים, שׂוּדְרַה, וַיְישְייה, הוא יצר את המַהָאבְּהָארַטַה. ובמַהָאבְּהָארַטַה הוא הציג את בְּהָגַוַד-גִיתָא. ואז הוא סיכם את כל הספרות הוֵודית בוֵדָאנְטַה-סוּטְרַה. ובוֵדָאנְטַה-סוּטְרַה להנחיה עתידית, הוא יצר פרשנות טבעית בעצמו, הנקראית, שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם.