HE/Prabhupada 1077 - הריבון בהיותו מוחלט, אין הבדל בין שמו לבין עצמו
19-20 בפברואר 1966 - המבוא לבְּהַגַוד-גִיתא, הרצאה - ניו יורק
שְׂרִימַד-בְהָאגַוַתַם נקרא בְּהָאשְׁיוֹ 'יַםּ בְּרָהְמַה-סוּתְרָאנָאם. זוהי ההתעמקות הטבעית בוֵדָאנְטַה-סוּתְרַה. אז ספרות זו, אם נעביר את המחשבה, תַד-בְּהָאוַה-בְּהָאוִיתַהּ, סַדָא. סַדָא-תַד-בְּהָאוַה-בְּהָאוִיתַהְ (ב.ג. 8.6). מי שעסוק תמיד... בדיוק כמו האדם החומרני, עסוק תמיד בקריאת ספרות חומרית, כמו עיתון, מגזינים, וסיפורת, רומן, וכו' וכל כך הרבה חומר מדעי או פילוסופי, כל הדברים הללו ממעלות שונות של מחשבה. באופן דומה, אם נעביר את הנטייה, ההספק והיכולת שלנו, לקריאת ספרות וֵודית זו, כפי שהוצגה, בצורה אדיבה ויפה, על ידי ויָאסַדֵוַה, אז יהיה זה אפשרי למדי עבורנו לזכו בזמן שנמות, את הריבון העליון. זו הדרך היחידה שהציע הריבון בעצמו. לא שדבר זה בסה"כ מוצע, אלא שזאת העובדה. נָאסְתִי אַתְרַה סָמְּשַׂיַהּ (ב.ג. 8.5). ללא ספק, אין שום ספק לגבי זאת. תַסְמָאת, הריבון הציע איפוא, תַסְמָאת סַרְוֵשׁוּ קָאלֵשׁוּ מָאם אַנוּסְמַרַה יוּדְהְיַה צַ'ה (ב.ג. 8.7). הוא מייעץ לאַרְג'וּנַה שמָאם אָנוּסְמַרַה יוּדְהְיַה צַ'ה. הוא לא אומר, "תמשיכו לזכור אותי פשוט, ותוורתו על שדה עיסוקכם הנוכחי." לא. זאת לא ייעץ. הריבון לעולם אינו מייעץ משהו בלתי-מעשי. עולם חומרי זה, בו כדי לשמור על הגוף, על אדם לעבוד. העבודה מתחלקת לארבע מחלקות של הסדר החברתי: בְּרָאהְמַנַה, קְשַׁתְרִיַיה, וָיְישְׂיַה, שׂוּדְרַה. המחלקה הנבונה בחברה, עובדים באופן שונה, והמחלקה הניהולית של החברה, גם הם עובדים באופן שונה. החברה של הסוחרים, החלק היצרני, אף הם עובדים באופן שונה, ואילו מחלקת הפועלים, הם עובדים בצורה שונה. בחברה האנושית, או כפועלים או כסוחרים, או כפוליטקאים, מדינאים, מנהלים, או כמחלקה העליונה ביותר של אנשים שהם אינטליגנטיים בכתיבה ספרותית, או מחקר מדעי, כולם עסוקים באיזושהי עבודה, ועל אדם לעבוד, להיאבק למען קיומו. הריבון איפוא מייעץ, "אל לכם לוותר על עיסוקכם הפרטי, אלא שבאותו הזמן תוכלו להיזכר בי." מָאם אָנוּסְמַרַה (ב.ג. 8.7). זה יעשה אתכם, יביא אתכם לזכור אותי ברגע המוות. "אם אתה לא מאמן את עצמך לזכור אותי תמיד, יחד עם המאבק לקיום, זה לא אפשרי." זה לא אפשרי. אותו דבר יועץ מפי שְׂרִי צַ'יְיטָנִיה, קִירְתָנִיַה סַדָא הַרִיהּ (צ'.צ' אָדִי 17.31). קִירְתָנִיַהּ סַדָא. על אדם לתרגל ולזמר את שמות הריבון תמיד. שמות הריבון והריבון אינם שונים זה מזה. אז הנה ההוראה של קְרִישְׁנַה לאַרְג'וּנַה מָאם אַנוּסְמַרַה (ב.ג. 8.7), "אתה פשוט תזכור אותי," וההוראה של שְׂרִי צָ'יְיטַנִיַה "אתה תמיד תזמר את שמו של קְרַישְׁנַה." כאן קְרִישְנַה אומר, "אתה תמיד תזכור אותי", או שתזכור תמיד את קְרִישְׁנַה, ואילו צַ'יְיטַנִיַה אומר, "אתה תמיד תזמר את שמו של קְרִישְנַה." אז אין הבדל משום שקְרִישְׁנַה, ושמותיו של קְרִישְׁנַה, אינם שונים זה מזה במוחלט. במישור המוחלט אין הבדל בין דבר אחד לאחר. זהו הסטטוס המוחלט. אז הריבון בהיותו מוחלט, אין הבדל בין שמו ובינו. עלינו לתרגל כך. תַסְמָאת סַרְוֵשׁוּ קָאלֵשׁוּ (ב.ג. 8.7). תמיד, עשרים וארבע שעות, עלינו לעצב את פעילויות חיינו בדרך זו, כך שאנו יכולים לזכור זאת, עשרים וארבע שעות. כיצד זה אפשרי? כן, זה אפשרי. זה אכן אפשרי. דוגמא גסה ניתנת על ידי האָצָ'ארִיוֹת בהקשר זה. ומהי דוגמא זו? נאמר, שאישה הקשורה לגבר אחר, למרות שיש לה בעל, היא עדיין נמצאת בקשר עם אדם אחר. סוג זה של קשר נהיה מאוד חזק. הוא נקרא פָּרַקִיַה-רָאסַה. במקרה של הגבר או האישה. אם לגבר ישנה התקשרות לאישה שאינה אשתו, או שלאישה יש התקשרות לגבר שאינו בעלה, התקשרות זו היא חזקה מאוד. נוצר קשר צמוד וחזק מאוד. אז האָצָ'ארִיות נותנים דוגמא זו לאופיה השלילי, של אישה שיש לה קשר צמוד לבעל של אישה אחרת, היא תמיד חושבת, באותו הזמן, מראה לבעלה חזות עסוקה מאוד בענייני המשפחה על מנת שבעלה לא יפקפק באופי שלה. בעוד היא, עסוקה תמיד בלזכור את שעת פגישתה, עם מאהבה בלילה, למרות שהיא עושה את כל עבודת הבית באופן חרוץ, מיטיב ומיטבי, באופן דומה על אדם לזכור את הבעל העילאי, שְׂרִי קְרִישְנַה, תמיד למרות שהוא מבצע את חובותיו החומריות בצורה אדיבה ומיטיבה. זה אכן אפשרי. לשם כך דרוש חוש ברור, חזק ומובן של אהבה.