HE/BG 1.1
פסוק 1
- धृतराष्ट्र उवाच
- धर्मक्षेत्रे कुरुक्षेत्रे समवेता युयुत्सवः ।
- मामकाः पाण्डवाश्चैव किमकुर्वत सञ्जय ॥१॥
- דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה אוּוָאצַ׳ה
- דְהַרְמַה-קְשֵׁתְרֵא קוּרוּ-קְשֵׁתְרֵא סַמַוֵתָא יוּיוּתְסַוַהּ
- מָאמַקָאהּ פָּאנְּדַּוָאשׂ צַ׳יְוַה קים אַקוּרְוַתַה סַנְֿגַ׳יַה
מילה אחרי מילה
דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַהּ אוּוָאצַ׳ה—המלך דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה אמר; דְהַרְמַה-קְשֵׁתְרֵא—באתר העלייה לרגל; קוּרוּ-קְשֵׁתְרֵא—במקום הנקרא קוּרוּקְשֵתְרַה; סַמַוֵתָאהּ—התקבצו; יוּיוּתְסַוַהּ—תאבים לקרב; מָאמַקָאהּ—(הבנים) שלי; פָּאנְּדַּוָאהּ—בני פָּאנְּדּוּ; צַ׳ה—ו-; אֵוַה—אכן; קים—מה; אַקוּרְוַתַה—הם עשו; סַנְֿגַ׳יַה—הו סַנְֿגַ׳יַה.
תרגום
דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה אמר: הו סַנְֿגַ׳יַה, מה עשו בני ובני פָּאנְּדּוּ לאחר שהתקבצו, תאבים לקרב, באתר העלייה לרגל בקוּרוּקְשֵׁתְרַה?
התעמקות
הבְּהַגַוַד-גִיתָא, שדנה במדע האלוהים, מוכרת לקוראים רבים. בגִיתָא-מָאהָאתְמְיַה (שירת הלל לגִיתָא), שמהווה תמצית הגִיתָא, נאמר שספר זה צריך להיקרא בקפדנות רבה, בסיועו של דַבֵק של שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. גם אין לנסות להבין ולפרש אותו על בסיס מניעים אישיים כלשהם. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מסבירה בעצמה מהי הבנה נכונה – בדרך שהבינה אַרְג'וּנַה, כפי ששמע מקְרּישְׁנַּה במישרין. מי שזכה והבין את הבְּהַגַוַד-גִיתָא ברוח שושלת המורים, ללא כל פרשנות אישית, הרי שידיעתו עולה על החכמה הוֵדית כולה, ועל זו שבשאר כתבי העולם. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מכילה את כל המצוי בכתבי קודש אחרים, כמו גם דברים שאינם בשום מקום מלבדה. זוהי ייחודיותה. זהו מדע האלוהים המושלם, שהרי דובר על-ידי אישיות אלוה העילאי, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, במישרין. נושאי שיחתם של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה וסַנְֿגַ׳יַה, כמתואר במַהָאבְּהָארַתַה, מהווים בסיס לפילוסופיה גדולה שצמחה בשדה הקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה, מקום ששימש אתר עלייה לרגל עוד מימיה הקדומים של התקופה הוֵדית. אישיות אלוה אמר בעצמו ידע זה בשעה שירד עלי אדמות לצורך הדרכת המין האנושי. המילה דְהַרְמַה-קְשֵׁתְרַה (מקום שבו נערכים טקסים דתיים) היא רבת משמעות, שהרי אלוהים עצמו נמצא שם לצדו של אַרְג'וּנַה. דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, אבי הקַוּרַוים, פקפק ביכולת בניו לזכות בניצחון, ובחששו, שאל את מזכירו סַנְֿגַ׳יַה, "מה הם עשו?" הוא ידע כי שני הצדדים – בניו ובני פָּאנְּדּוּ – החלטיים להלחם עד חרמה, ואף על פי כן שאלתו היא רבת משמעות. הוא לא חפץ בפשרה בין הדודנים, ורצה לדעת את גורל בניו בקרב. הקרב נערך בקוּרוּקְשֵׁתְרַה, שנזכר בוֵדות כמקום מקודש, אפילו לתושבי עדן. דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה חרד לכן, שקדושתו תשפיע על תוצאות הקרב. הוא ידע כי השפעתו תהיה חיובית לאַרְג'וּנַה ולבני פָּאנְּדּוּ, שהיו כולם צדיקים מטבעם. סַנְֿגַ׳יַה היה תלמיד של וְיָאסַה, ובחסדו זכה לחזות בשדה הקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה, אפילו מחדרו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה. דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה חקרו אפוא למצב הקרב. לבו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה נחשף כאן. הפָּאנְּדַּוים ובניו היו צאצאיה של אותה משפחה, אולם הוא מכנה רק את בניו כקַוּרַוים, ומנשל את בניו של פָּאנְּדּוּ מירושת המשפחה. זה מלמד על הלך רוחו ויחסיו עם אחייניו, בניו של פָּאנְּדּוּ. ממש כשם שמנכשים עשבים שוטים בשדה חיטה, יש לצפות כבר מראשית הדיון, כי באתר הדת בקוּרוּקְשֵׁתְרַה, בנוכחות אבי הדת, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, ינוכשו עשבים שוטים כמו דוּרְיוֹדְהַנַה בן דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ואחרים, והאל ירומם ויכונן את הצדיקים וישרי הדרך, שבהנהגת יוּדְהישְׁטְהירַה. זוהי משמעות נוספת של המילים דְהַרְמַה-קְשֵׁתְרֵא וקוּרוּ-קְשֵׁתְרֵא לבד מחשיבותם ההיסטורית והוֵדית.