HE/BG 10.11

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק עשירי: שיפעת המוחלט
ב.ג. 10.10 ב.ג. 10.10 - ב.ג. 10.13-12 ב.ג. 10.13-12
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 11

तेषामेवानुकम्पार्थमहमज्ञानजं तमः ।
नाशयाम्यात्मभावस्थो ज्ञानदीपेन भास्वता ॥११॥
תֵשָׁאם אֵוָאנוּקַמְפָּארְתְהַם אַהַם אַגְ׳נָֿאנַה-גַ׳םּ תַמַהּ
נָאשַׂיָאמְי אָתְמַה-בְּהָאוַה-סְתְהוֹ גְ׳נָֿאנַה-דִיפֵּנַה בְּהָאסְוַתָא

מילה אחרי מילה

תֵשָׁאם—עבורם; אֵוַה—אכן; אַנוּקַמְפָּא-אַרְתְהַם—על מנת לעשות עימם חסד; אַהַם—אני; אַגְ׳נָֿאנַה-גַ׳ם—תולדת הבערות; תַמַהּ—חשכה; נָאשַׂיָאמי—אני מסלק; אָתְמַה-בְּהָאוַה—בליבם; סְתְהַהּ—שוכן; גְ׳נָֿאנַה—של ידע; דִיפֵּנַה—באמצעות לפיד; בְּהָאסְוַתָא—בוהק.

תרגום

כאות לחסד מיוחד, אני, השוכן בלבם, מסלק בלפיד היֶדע את חשכת בערותם.

התעמקות

כאשר שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה שהה בבנארס והפיץ את זימרת הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא אלפי אדם התקבצו סביבו. מכל מקום, פְּרַקָאשָׂאנַנְדַה סַרַסְוַתִי, שהיה מלומד רב השפעה באותם ימים בבנארס, לעג לו וחשב אותו לרגשן. ישנם הוגי דעות שמבקרים את הדְבֵקים וסוברים שאלה שרויים בחשכת הבערות, ומבחינה פילוסופית הם פתיים רגשניים. אלא שאין זה נכון. ישנם אנשי רוח ומלומדים דגולים שדגלו בפילוסופית המסירות. אולם גם אותו דָבֵק שאינו מסוגל להיעזר בספרותם או במורו הרוחני, אם הוא רציני בשירותו, קְרּישְׁנַּה יעזור לו בעצמו מתוך לבו. מכאן שדָבֵק כן שעוסק בתודעת קְרּישְׁנַּה אינו משולל ידע לעולם. עליו רק לבצע את שירותו המסור בתודעת קְרּישְׁנַּה מלאה.

הוגי דעות מָאיָאוָאדים גורסים שללא יכולת אבחנה לא ניתן לרכוש ידע טהור. האל משיב להם בפסוק זה: מי שעוסק בשירות מסור, גם אם הוא משולל השכלה או ידע בכללים הוֵדיים, אלוהים עוזר לו.

האל אומר לאַרְג'וּנַה שחשיבה שכלתנית אינה מקנה הבנה אודות האמת העליונה, האמת המוחלטת, אישיות אלוה. זאת משום שאלוהים הוא גדול כל כך, עד כי שום מאמץ מחשבתי לא די בו כדי להבינו. מי שאינו דָבֵק, שאינו אוהב את האמת העליונה, הרי שלא יבין את קְרּישְׁנַּה, האמת העליונה, לעולם, גם אם יוסיף ויאמץ את שכלו במשך מיליוני שנים. קְרּישְׁנַּה, האמת המוחלטת, מתרצה רק משירות מסור, ואז, באמצעות אונו הבלתי נתפס, הוא מתגלה לדָבֵק הטהור בלבו. הדָבֵק הטהור רואה את קְרּישְׁנַּה בלבו תמיד; ובנוכחותו של קְרּישְׁנַּה, המשול לחמה, נעלמת חשכת הבערות באחת. כזהו חסדו המיוחד של קְרּישְׁנַּה לדְבֵקו הטהור. הזיהום החומרי, שהצטבר במשך מיליוני לידות, מכסה את הלב באבק של חומרנות. אלא שהשירות המסור והזמרה המתמדת של הַרֵא קְרּישְׁנַּה מסירים אבק זה במהירות. או אז מתעלה הדָבֵק למישור של ידע טהור. רק באמצעות הזמרה ושירות מסור ניתן להגיע לוישְׁנּוּ, שהוא המטרה העליונה, ולא בשכלתנות או הגיון גרידא. דָבֵק טהור אינו חרד, גם לא דואג לצורכי חייו החומריים; זאת משום שעם שמסתלקת החשכה מלבו, מספק לו האל הכול, שהרי הוא מתרצה משירותו האוהב. זוהי תמצית מדרשיה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא. לימוד הספר הזה בכוחו להופכנו לנשמות מסורות לעליון כליל, ולעודדנו לעסוק בשירות מסור. ועם שהאל לוקחנו תחת חסותו, הרינו משתחררים מכל מאמץ חומרי.


ב.ג. 10.10 ב.ג. 10.10 - ב.ג. 10.13-12 ב.ג. 10.13-12