HE/BG 10.35
פסוק 35
- बृहत्साम तथा साम्नां गायत्री छन्दसामहम् ।
- मासानां मार्गशीर्षोऽहमृतूनां कुसुमाकरः ॥३५॥
- בְּרּיהַת-סָאמַה תַתְהָא סָאמְנָאםּ גָאיַתְרִי צְ׳הַנְדַסָאם אַהַם
- מָאסָאנָאםּ מָארְגַה-שִׂירְשׁוֹ ׳הַם רּיתֻוּנָאםּ קוּסוּמָאקַרַהּ
מילה אחרי מילה
בְּרּיהַת-סָאמַה—בְּרּיהַת-סָאמַה; תַתְהָא—גם; סָאמְנָאם—מבין מזמורי הסָאמַה-וֵדה; גָאיַתְרִי—גָאיַתְרִי; צְ׳הַנְדַסָאם—מבין סוגי השירה; אַהַם—אני; מָאסָאנָאם—מבין החודשים; מָארְגַה-שִׂירְשַׁהּ—חודש נובמבר-דצמבר; אַהַם—אני; רּיתֻוּנָאם—מבין העונות; קוּסוּמַה-אָקַרַהּ—האביב.
תרגום
מבין מזמורי הסָאמַה וֵדַה אני הבְּרּיהַת-סָאמַה, ובפיוט אני הגָאיַתְרִי. בחודשים אני מָארְגַשִׂירְשַׁה (נובמבר-דצמבר), ובעונות אני האביב המלבלב.
התעמקות
האל הסביר כבר שמכל הוֵדות הוא הסָאמַה וֵדַה. וֵדַה זו עשירה במזמורים יפיפיים שמזמרים האלים-למחצה השונים. אחד מאלה הוא הבְּרּיהַת-סָאמַה. לחנו מקסים ביופיו והוא מוּשר בחצות הליל.
השירה הסנסקריטית מעוגנת בכללים מוגדרים ביותר; החריזה והמקצבים אינם נבחרים בצורה חופשית, כפי שמקובל בשירה של היום. מבין אותה שירה סטנדרטית, מַנְתְרַת הגָאיַתְרִי, שמזמרים הבְּרָאהְמַנּים המיומנים, היא החשובה ביותר. זו נזכרת בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, ומאחר שהיא נועדה במיוחד להבנת אלוהים, הרי שהיא מייצגת את האל. מַנְתְרַה זו מיועדת לאנשים מתקדמים מבחינה רוחנית. מי שמזמרה בהצלחה, יכול להיכנס למישורו הנשגב של אלוהים. כדי לזמר את מַנְתְרַת הגָאיַתְרִי, חייב האדם להתבסס תחילה במידת הטובות החומרית, על מעלותיה הרבות. מַנְתְרַה זו היא רבת חשיבות בתרבות הוֵדית ונחשבת להתגלמות הצלילית של בְּרַהְמַן. בְּרַהְמָא חנך אותה לראשונה, וזו ירדה ממנו בשושלת מורים.
חודש נובמבר-דצמבר נחשב לטוב שבחודשים. זאת משום שבהודו נאספת אז התבואה מהשדות והאנשים נמלאים שמחה. הכול כמובן, אוהבים את עונת האביב, שאינה חמה מדי, גם לא קרה. העצים והצמחים כולם מוריקים אז ונמלאים פרחים. מאחר שבעונה זו נחוגים חגים רבים לזכר משובותיו של קְרּישְׁנַּה, הרי שהיא נחשבת לעליזה שבעונות, ומייצגת את קְרּישְׁנַּה.