HE/BG 10.37
פסוק 37
- वृष्णीनां वासुदेवोऽस्मि पाण्डवानां धनञ्जयः ।
- मुनीनामप्यहं व्यासः कवीनामुशना कविः ॥३७॥
- וְרּישְׁנִּינָאםּ וָאסוּדֵווֹ ׳סְמי פָּאנְּדַּוָאנָאםּ דְהַנַנְֿגַ׳יַהּ
- מוּנִינָאם אַפְּי אַהַםּ וְיָאסַהּ קַוִינָאם אוּשַׂנָא קַויהּ
מילה אחרי מילה
וְרּישְׁנִּינָאם—מבין צאצאי וְרּישְׁנּי; וָאסוּדֵוַהּ—קְרישְׁנַּה בדְוָארַקָא; אַסְמי—אני; פָּאנְּדַּוָאנָאם—מבין הפָּאנְּדּוים; דְהַנַם-גַ׳יַהּ—אַרְג'וּנַה; מוּנִינָאם—מבין החכמים; אַפּי—גם; אַהַם—אני; וְיָאסַהּ—וְיָאסַה, עורך כל הספרות הוֵדית; קַוִינָאם—מבין ההוגים הדגולים; אוּשַׂנָא—אוּשַׂנָא; קַויהּ—ההוגה.
תרגום
מבין צאצאי וְרּישְׁנּי אני וָאסוּדֵוַה, בפָּאנְּדַּוים אני אַרְג'וּנַה, בחכמים אני וְיָאסַה, ומבין ההוגים הדגולים אני אוּשַׂנָא.
התעמקות
קְרּישְׁנַּה הוא אישיות אלוה המקורי, ובַּלַדֵוַה הוא התרחבותו הראשונה. שניהם הופיעו כבניו של וַסוּדֵוַה, ונקראים וָאסוּדֵוַה. נקודה נוספת היא שקְרּישְׁנַּה אינו עוזב את וְרּינְדָאוַנַה לעולם, ומכאן שדמויותיו במקומות אחרים הן התרחבויותיו. וָאסוּדֵוַה הוא התרחבותו המיידית, ואינו שונה לכן ממנו. בפסוק זה וָאסוּדֵוַה מתייחס לבַּלַדֵוַה, או בַּלַרָאמַה, שהרי הוא מקור כל ההתגלויות, ומכאן שגם מקורו של וָאסוּדֵוַה. התרחבויותיו המיידיות של האל נקראות סְוָאמְּשַׁה (התרחבויות אישיות). ישנן גם התרחבויות ויבְּהינְנָאמְּשַׁה, שהן התרחבויות נפרדות. מבין בניו של פָּאנְּדּוּ, אַרְג'וּנַה מפורסם כדְהַנַנְֿגַ'יַה. הוא הטוב באנשים ומייצג לכן את קְרּישְׁנַּה. וְיָאסַה הוא גדול המוּנים, או המלומדים, הבקיאים בידע הוֵדי. הוא הסביר את הידע הוֵדי בדרכים רבות, לטובת כלל האנשים בתקופת קַלי. הוא ידוע כהתגלות של קְרּישְׁנַּה; לכן גם הוא מייצג את קְרּישְׁנַּה. 'קַוים' הם מי שמסוגלים להעמיק ולחשוב בנושאים השונים. מבין אלה, אוּשַׂנָא, או שׂוּקְרָאצָ'ארְיַה, שהיה מורם הרוחני של הזֵדים, הוא רב תבונה ומרחיק ראות מבחינה מדינית. גם הוא מייצג את שיפעתו של קְרּישְׁנַּה.