HE/BG 11.52
פסוק 52
- श्रीभगवानुवाच ।
- सुदुर्दर्शमिदं रूपं दृष्टवानसि यन्मम ।
- देवा अप्यस्य रूपस्य नित्यं दर्शनकाङ्क्षिणः ॥५२॥
- שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה
- סוּ-דוּרְדַרְשַׂם אידַםּ רֻוּפַּםּ דְרּישְׁטַוָאן אַסי יַן מַמַה
- דֵוָא אַפְּי אַסְיַה רֻוּפַּסְיַה ניתְיַםּ דַרְשַׂנַה-קָאנְֹקְשׁינַּהּ
מילה אחרי מילה
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה—אישיות אלוה העילאי אמר; סוּ-דוּרְדַרְשַׂם—קשה מאוד לראותה; אידַם—הזו; רֻוּפַּם—הדמות הזו; דְרּישְׁטַוָאן אַסי—כפי שראית; יַת—אשר; מַמַה—שלי; דֵוָאהּ—האלים-למחצה; אַפּי—אפילו; אַסְיַה—הזו; רֻוּפַּסְיַה—של הדמות; ניתְיַם—תמיד; דַרְשַׂנַה-קָאנְֹקְשׁינַּהּ—שואפים למראה.
תרגום
אישיות אלוה העילאי אמר: אַרְג'וּנַה יקר, קשה עד מאוד לחזות בדמותי שבה הנך צופה עתה. אפילו האלים-למחצה תרים תמיד אחר הזדמנות לראות דמות אהובה זו.
התעמקות
בפסוק ארבעים ושמונה של הפרק, קְרּישְׁנַּה מסיים להראות את דמות היקום. הוא אומר שלא מעשי חסד רבים, גם לא הקרבות וכו' יכולים להקנות ראייה שכזו. אולם כאן המילה סוּ-דוּרְדַרְשַׂם מצביעה על כך שדמותו של קְרּישְׁנַּה בעלת שתי הידיים היא טמירה עוד יותר. אפשר שניתן לחזות בדמות היקום עם שמוסיפים מעט שירות מסור לפעילויות שונות, כגון סיגופים, לימוד הוֵדות, ושכלתנות עיונית; אף שללא שמץ של בְּהַקְתי לא ניתן לראותה כלל; זה הוסבר כבר. מכל מקום, עוד מסתורית ממנה היא דמותו של קְרּישְׁנַּה בעלת שתי הידיים. קשה לראותה עוד יותר. אפילו אלים-למחצה כמו בְּרַהְמָא ושׂיוַה מתאווים לראות אותה. הבְּהָאגַוַתַם מאשש שבשעה שקְרּישְׁנַּה היה ברחם אמו, דֵוַקִי, האלים-למחצה מעדן כולם באו לראות את נפלאותיו. ואף שלא ניגלה לעיניהם, אלה נשאו לו תפילות יפות, והמתינו לראותו. אפשר שסכלים יתכחשו לו ויחשבו אותו לאדם רגיל, ואפשר שלא יסגדו לו אלא ל"משהו" מופשט שבתוכו. אלא שאלה בסך הכול ניסיונות אוויליים, שהרי אפילו אלים-למחצה כמו בְּרַהְמָא ושׂיוַה מתאווים לראות את קְרּישְׁנַּה בעל שתי הידיים.
זה מאושש גם בבְּהַגַוַד-גִיתָא (9.11), אַוַגָ'אנַנְתי מָאםּ מֻוּדְּהָא מָאנוּשִׁיםּ תַנוּם אָשְׂריתַם: קְרּישְׁנַּה אינו מתגלה לעיניהם של הסכלים שמפחיתים בערכו. כמאושש בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא ועל ידי קְרּישְׁנַּה בעצמו בבְּהַגַוַד-גִיתָא, גופו הנו רוחני כולו ומלא חדווה ונצח. הוא שונה לחלוטין מגוף חומרי. לא קל ללמוד את זה פשוט מקריאת הבְּהַגַוַד-גִיתָא או ספרות וֵדית דומה. זאת משום שתהליך כזה הנו חומרי, ומי שבוחר בו, יחשוב את קְרּישְׁנַּה לאישיות היסטורית חשובה ולהוגה דעות נאור – כלומר לבן אנוש רגיל, שלמרות עוצמתו הרבה, הריהו ניחן בגוף חומרי. אלה חושבים בסופו של דבר שהאמת המוחלטת הנה משוללת אישיות; הם סוברים שההיבט הבלתי אישי עטה דמות אישית אשר כפופה לטבע החומרי. זהו שיקול חומרי לגמרי לגבי אלוהים. והנה השערה נוספת: מי שמחפשים בשכלם אחר האמת מגיעים למסקנה הספקולטיבית שקְרּישְׁנַּה הוא פחות חשוב מדמות היקום; הם חושבים שדמות היקום שנגלתה לאַרְג'וּנַה הנה חשובה יותר מן הדמות האישית. לדעתם, היא בסך הכול דמיונית, שהרי לפי אמונתם, האמת המוחלטת בהיבטה העליון הנה משוללת אישיות. מכל מקום, התהליך הנשגב מתואר בפרק הרביעי של הבְּהַגַוַד-גִיתָא: שמיעה אודות קְרּישְׁנַּה מבני סמכא. זהו התהליך הוֵדי האמיתי, ומי שנוקטים בשיטה הוֵדית שומעים אודות קְרּישְׁנַּה מסמכות, ותוך שמיעה חוזרת ונשנית הוא הופך ליקר להם. הסברנו כבר מספר פעמים שקְרּישְׁנַּה מתכסה באון היוֹגַה-מָאיָא שלו ואינו מתגלה לכל אחד. יכול לראותו רק מי שהוא מתגלה לפניו. הספרות הוֵדית מאששת זאת; רק מי שהתמסר כולו יכול להבין את האמת המוחלטת. באמצעות תודעת קְרּישְׁנַּה מתמדת ושירות מסור, נפקחות עיניו הרוחניות של הדָבֵק. או אז קְרּישְׁנַּה נגלה לעיניו. אפילו האלים-למחצה אינם זוכים בגילוי שכזה; מכאן שאפילו אלה מתקשים להבין את קְרּישְׁנַּה, והמתקדמים שבהם נכספים תמיד לראותו בדמותו בעלת שתי הידיים. המסקנה שאף שלא כל אחד יכול לחזות בדמות היקום וקשה עד מאוד לראותה, קשה עוד יותר להבין את דמותו האישית של קְרּישְׁנַּה כשְׂיָאמַסוּנְדַרַה.