HE/BG 11.54

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 54

भक्त्या त्वनन्यया शक्य अहमेवंविधोऽर्जुन ।
ज्ञातुं द्रष्टुं च तत्त्वेन प्रवेष्टुं च परन्तप ॥५४॥
בְּהַקְתְיָא תְו אַנַנְיַיָא שַׂקְיַה אַהַם אֵוַםּ-וידְהוֹ ׳רְג׳וּנַה
גְ׳נָֿאתוּםּ דְרַשְׁטוּםּ צַ׳ה תַתְתְוֵנַה פְּרַוֵשְׁטוּּםּ צַ׳ה פַּרַנְתַפַּה

מילה אחרי מילה

בְּהַקְתְיָא—באמצעות שירות מסור; תוּ—אבל; אַנַנְיַיָא—שאינו מעורב בפעילות תועלתנית או בידע ספקולטיבי; שַׂקְיַהּ—מסוגל; אַהַם—אני; אֵוַם-וידְהַהּ—באופן זה; אַרְג׳וּנַה—הו אַרְג'וּנַה; גְ׳נָֿאתוּם—להיות ידוע; דְרַשְׁטוּם—להיראות; צַ׳ה—גם; תַתְתְוֵנַה—באמת; פְּרַוֵשְׁטוּם—להכנס אליו; צַ׳ה—גם; פַּרַם-תַפַּה—הו מייסר האויבים.

תרגום

אַרְג'וּנַה יקירי, רק באמצעות שירות מסור ללא סייג ניתן להבין אותי כפי שאני – שניצב לפניך וניגלה לעיניך במישרין. רק בדרך זו תוכל לחדור אל מסתורי הבנתי.

התעמקות

קְרּישְׁנַּה מובן באמצעות שירות טהור בלבד. זה מוסבר בפסוק זה בבירור. זאת כדי שפרשנים בלתי מוסמכים, שמנסים להבין את הבְּהַגַוַד-גִיתָא באמצעות תהליכים ספקולטיביים שכלתניים, ידעו שעמלם אינו אלא בזבוז זמן לריק. איש אינו מסוגל להבין את קְרּישְׁנַּה, או כיצד הופיע להוריו עם ארבע ידיים והפך מיד לבעל שתי ידיים. קשה עד מאוד להבין את אלה מלימוד הוֵדות או באמצעות שכלתנות ספקולטיבית. משום כך נאמר כאן בבירור שאיש אינו מסוגל לראותו, גם לא להבין את הנושאים הללו. מכל מקום, לתלמידים מיומנים בספרות הוֵדית ישנן דרכים רבות ללמוד אודותיו. הספרות המוסמכת מלאה בכללים, ומי שמבקש להבין את קְרּישְׁנַּה חייב לבצעם. אפשר לתרגל על-פי כללים אלה סיגופים שונים. צום בגַ'נְמָאשְׁטַמִי, יום הופעתו של קְרּישְׁנַּה, נחשב למשל, לסיגוף, גם צום בשני ימי האֵקָאדַשִׂי (היום האחד עשר שאחרי הירח החדש והיום האחד עשר שאחרי הירח המלא). ובאשר לצדקה, ברור שזו צריכה להינתן לדְבֵקים של קְרּישְׁנַּה שעוסקים בשירותו המסור ומפיצים את תורתו, כלומר, את תודעת קְרּישְׁנַּה, ברחבי תבל. תודעת קְרּישְׁנַּה מהווה הברכה העליונה לאנושות. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי העריך את שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ כמיטיב וכנדיב מכול. זאת משום שחילק חינם אהבה לקְרּישְׁנַּה, שהנה כה קשה להשגה. מכאן שמי שתורם מכספו לצורך הפצת תודעת קְרּישְׁנַּה, הרי שביצע את מעשה הצדקה העליון. גם הסגידה במקדש לאישיות אלוה (במקדשים בהודו ניצבים תמיד פסלים שונים, בדרך כלל של וישְׁנּוּ או קְרּישְׁנַּה) היא הזדמנות להתקדמות. הסגידה במקדש חשובה במיוחד למי שמתחילים בשירותם המסור. הספרות הוֵדית מאששת זאת (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.23):

יַסְיַה דֵוֵא פַּרָא בְּהַקְתיר יַתְהָא דֵוֵא תַתְהָא גוּרַוּ
תַסְיַיְתֵא קַתְהיתָא הְי אַרְתְהָאהּ פְּרַקָאשַׂנְתֵא מַהָאתְמַנַהּ

אישיות אלוה מתגלה למי שמסור לו ללא תנאי ופועל תחת הדרכתו של מורה רוחני מתוך אותה אמונה ללא תנאי. לא ניתן להבין את קְרּישְׁנַּה באמצעות השכל או המחשבה האנושית. ללא הדרכתו האישית של מורה רוחני מוסמך, לא ניתן אפילו להתקרב להבנה שכזו. המילה תוּ נועדה כאן לציין ששום תהליך אחר אינו יעיל, גם לא מומלץ ולא יצליח.

הדמויות האישיות של קְרּישְׁנַּה, זו בעלת שתי הידיים וזו בעלת הארבע, מתוארות כסוּ-דוּרְדַרְשַׂם, קשה מאוד לראותן. הן שונות לחלוטין מדמות היקום בת החלוף שנגלתה לאַרְג'וּנַה. דמות נָארָאיַנַּה בעלת ארבע הידיים ודמותו של קְרּישְׁנַּה בעלת השתיים הן נצחיות ונשגבות, בעוד שדמות היקום היא בת חלוף. עצם המילים תְוַד אַנְיֵנַה נַה דְרּישְׁטַה-פֻּוּרְוַם, פירושן שלפני אַרְג'וּנַה איש לא ראה את דמות היקום. הן אף מרמזות שאין צורך להראותה בקרב דְבֵקים. זו הוצגה לבקשתו של אַרְג'וּנַה כדי שבעתיד ידעו אנשים לבקש מן המתחזים להתגלוּת אלוהים להציג דמות שכזו.

המילה נַה שחוזרת מספר פעמים בפסוק הקודם מציינת שתארים אקדמיים בספרות הוֵדית אינם מקור רב לגאווה. תחילה יש לעסוק בשירות מסור, ורק אז לנסות ולבאר את הבְּהַגַוַד-גִיתָא.

קְרּישְׁנַּה עבר מדמות היקום לדמות ארבע הידיים וממנה לזו בעלת השתיים. פירושו של דבר שהדמויות בעלות ארבע הידיים ושאר הדמויות שנזכרות בספרות הוֵדית כולן תחילתן בדמותו המקורית של קְרּישְׁנַּה בעלת שתי הידיים. הוא מקור ההתרחבויות וההתגלויות כולן. קְרּישְׁנַּה נבדל אפילו מהתגלויותיו השונות, קל וחומר מהיבטו הבלתי אישי. בקשר לדמויות בעלות ארבע הידיים נאמר, שגם הזהה ביותר לקְרּישְׁנַּה (הידועה כמַהָא-וישְׁנּוּ, ששרוי בים הקוסמי, ושלקצב נשימתו פורצים יקומים לאינספור ושבים ונכנסים אליו), אפילו זו היא התרחבותו. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.48) נאמר:

יַסְיַיְקַה-נישְׂוַסיתַה-קָאלַם אַתְהָאוַלַמְבְּיַה
גִ׳יוַנְתי לוֹמַה-וילַה-גָ׳א גַ׳גַד-אַנְּדַּה-נָאתְהָאהּ
וישְׁנּוּר מַהָאן סַה איהַה יַסְיַה קַלָא-וישֵׂשׁוֹ
גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ׳אמי

"מַהָא-וישְׁנּוּ, שלתוכו נכנסים יקומים לאינספור ושבים ופורצים לקצב נשימתו, אינו אלא התרחבות מוחלטת של קְרישְׁנַה. אני סוגד לגוֹוינְדַה, קְרּישְׁנַּה, סיבת כל הסיבות." מכאן שעל הכול לסגוד לקְרּישְׁנַּה, דמותו האישית של אלוהים, שניחן בחדווה ובידע נצחיים. הוא מקור דמויותיו של וישְׁנּוּ כולן, הוא מקור ההתגלויות כולן, והוא אישיות אלוה המקורי. זה מאושש בבְּהַגַוַד-גִיתָא. בספרות הוֵדית (גוֹפָּאלַה-תָאפַּנִי אוּפַּנישַׁד 1.1) נאמר:

סַץ׳-צ׳יד-אָנַנְדַה-רֻוּפָּאיַה קְרּישְׁנָּאיָאקְלישְׁטַה-קָארינֵּא
נַמוֹ וֵדָאנְתַה-וֵדְיָאיַה גוּרַוֵא בּוּדְדְהי-סָאקְשׁינֵּא

"הנני משתחווה בענווה לפני קְרּישְׁנַּה, שדמותו הנשגבת הנה כולה חדווה, נצחיות וידע. אני משתחווה בענווה לפניו, כי להבינו פירושו להבין את הוֵדות, ומכאן שהוא המורה הרוחני העליון." נאמר גם קְרּישְׁנּוֹ וַי פַּרַמַםּ דַיְוַתַם: "קְרּישְׁנַּה הוא אלוה העליון" (גוֹפָּאלַה-תָאפַּנִי 1.3) אֵקוֹ וַשִׂי סַרְוַה-גַהּ קְרּישְׁנַּה אִידְּיַהּ: "אותו קְרּישְׁנַּה הוא אישיות אלוה העילאי ומושא הסגידה העליון." אֵקוֹ 'פּי סַן בַּהוּדְהָא יוֹ 'וַבְּהָאתי: "אף שהוא אחד הוא מתגלה בדמויות ובהתגלויות שמתרחבות לאינספור." (גוֹפָּאלַה-תָאפַּנִי 1.21)

אִישְׂוַרַהּ פַּרַמַהּ קְרּישְׁנַּהּ סַץ׳-צ׳יד-אָנַנְדַה-ויגְרַהַהּ
אַנָאדיר אָדיר גוֹוינְדַהּ סַרְוַה-קָארַנַּה-קָארַנַּם

"אישיות אלוה העילאי הוא קְרּישְׁנַּה. גופו הנו נצחיות, חדווה וידע. הוא ללא ראשית, אולם הנו הראשית לכול. הוא סיבת כל הסיבות."

במקום אחר נאמר, יַתְרָאוַתִירְנַּםּ קְרּישְׁנָּאקְהְיַםּ פַּרַםּ בְּרַהְמַה נַרָאקְרּיתי: "האמת העליונה היא אישיות ייחודית ושמה קְרּישְׁנַּה. לעיתים קְרּישְׁנַּה יורד עלי אדמות." בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם מופיעים תיאוריהן של התגלויות אלוהים השונות. גם שמו של קְרּישְׁנַּה מופיע. אולם בסופו של דבר נאמר שקְרּישְׁנַּה אינו התגלות אלוהים אלא אישיות אלוה המקורי עצמו (אֵתֵא צָ'אמְּשַׂה-קַלָאהּ פּוּמְּסַהּ קְרּישְׁנַּס תוּ בְּהַגַוָאן סְוַיַם).

בבְּהַגַוַד-גִיתָא האל אומר, מַתְתַהּ פַּרַתַרַםּ נָאנְיַת: "דבר אינו נעלה מדמותי כקְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה." ובמקום אחר בגִיתָא, אַהַם אָדיר הי דֵוָאנָאם: "אני מקורם של כל האלים-למחצה." לאחר שאַרְג'וּנַה הבין את הבְּהַגַוַד-גִיתָא מפיו, גם הוא אומר, פַּרַםּ בְּרַהְמַה פַּרַםּ דְהָאמַה פַּויתְרַםּ פַּרַמַםּ בְּהַוָאן: "עתה אני מבין שאתה האישיות העליונה, האמת המוחלטת והמקלט לכול." מכאן שדמות היקום שאַרְג'וּנַה ראה אינה דמותו המקורית של אלוהים. דמותו המקורית היא זו של קְרּישְׁנַּה. דמות היקום, על אלפי ראשיה וידיה, נועדה בסך הכול למשוך את תשומת לבם של מי שמשוללים אהבת אלוהים. זו אינה דמותו המקורית של האל.

דְבֵקים טהורים, שיחסיהם השונים עם האל מושתתים על אהבה נשגבת, אינם נמשכים לדמות זו. אלוה עליון נענה ליחסי אהבה שכאלה בדמותו המקורית כקְרּישְׁנַּה. ואכן, דמות זו לא נעמה לאַרְג'וּנַה, שהיה קרוב לקְרּישְׁנַּה וקשור עמו בידידות עמוקה; אדרבה, זו היתה בעיניו מטילת אימה. אַרְג'וּנַה הוא בן לוויה קבוע של קְרּישְׁנַּה, ומכאן שכבר ניחן בעיניים נשגבות; הוא לא היה אדם רגיל ולא נמשך אחר דמות היקום. דמות זו אולי מופלאה בעיניהם של מי שסבוכים בפעילות ארצית למען טובת הנאה וקידמה חומרית. אולם בעיניהם של העוסקים בשירות מסור דמותו של קְרּישְׁנַּה בעלת שתי הידיים יקרה לאין ערוך.