HE/BG 13.17
פסוק 17
- अविभक्तं च भूतेषु विभक्तमिव च स्थितम् ।
- भूतभर्तृ च तज्ज्ञेयं ग्रसिष्णु प्रभविष्णु च ॥१७॥
- אַויבְּהַקְתַםּ צַ׳ה בְּהֻוּתֵשׁוּ ויבְּהַקְתַם איוַה צַ׳ה סְתְהיתַם
- בְּהֻוּתַה-בְּהַרְתְרּי צַ׳ה תַג׳ גְ׳נֵֿיַםּ גְרַסישְׁנּוּ פְּרַבְּהַוישְׁנּוּ צַ׳ה
מילה אחרי מילה
אַויבְּהַקְתַם—בלתי מחולק; צַ׳ה—גם; בְּהֻוּתֵשׁוּ—בכל ישויות החיים; ויבְּהַקְתַם—מחולק; איוַה—כמו; צַ׳ה—גם; סְתְהיתַם—נמצא; בְּהֻוּתַה-בְּהַרְתְרּי—מקיימן של ישויות החיים; צַ׳ה—גם; תַת—זה; גְ׳נֵֿיַם—יש להבינו; גְרַסישְׁנּוּ—מכלה; פְּרַבְּהַוישְׁנּוּ—מפתח; צַ׳ה—גם.
תרגום
אף שנשמת-העל נראה כמו מפוצל בין הישויות כולן, הוא אינו נחלק לעולם; הוא תמיד אחד. אף שהוא מקיים את כל ישויות החיים, יש להבין שהוא גם מכלה ומפתח כול.
התעמקות
אלוהים נמצא בלב כל כנשמת-העל. האם פירושו של דבר שהוא התפצל? לא. למעשה, הוא אחד ויחיד. השמש היא דוגמה יפה לכך: זו נמצאת בצהרי היום במקום אחד. אולם גם אם נרחיק חמשת אלפים מילים לכל כיוון ונשאל, "היכן השמש?" הכול ישיבו שזו זורחת מעל לראשם. דוגמה זו מן הספרות הוֵדית מלמדת שאף שהוא בלתי נחלק, הוא נראה כמו נחלק. נאמר גם שוישְׁנּוּ האחד מצוי בכול באמצעות אונו הכול-יכול, ממש כשם שהשמש נראית לרבים כמו מצויה במקומות שונים.
אלוהים מקיים את כל ישויות החיים, אולם בעת החורבן הוא זה שמכלה הכול. זה מאושש בפרק האחד-עשר. האל אומר שבא לכלות את הלוחמים שנאספו בקוּרוּקְשֵׁתְרַה. הוא מציין גם שבצורת הזמן הריהו מכלה כול. הוא המחריב והורג הכול. עם ראשיתה של בריאה, הריהו מפתח הכול ממצבו המקורי, ושב ומכלה עם החורבן. המזמורים הוֵדיים מאששים שהוא מקור כל ישויות החיים ומקום מנוחתן. לאחר הבריאה, הכול נשען על אונו הכל יכול, וגם לאחר החורבן הכול שב ונח בו. המזמורים הוֵדיים הללו מאששים זאת: יַתוֹ וָא אימָאני בְּהֻוּתָאני גָ'איַנְתֵא יֵנַה גָ'אתָאני גִ'יוַנְתי יַת פְּרַיַנְתְי אַבְּהיסַמְּוישַׂנְתי תַד בְּרַהְמַה תַד ויג'יגְ'נָֿאסַסְוַה (תַיְתְתירִייַה אוּפַּנישַׁד 3).