HE/BG 13.30

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 30

प्रकृत्यैव च कर्माणि क्रियमाणानि सर्वशः ।
यः पश्यति तथात्मानमकर्तारं स पश्यति ॥३०॥
פְּרַקְרּיתְיַיְוַה צַ׳ה קַרְמָאנּי קְרייַמָאנָּאני סַרְוַשַׂהּ
יַהּ פַּשְׂיַתי תַתְהָאתְמָאנַם אַקַרְתָארַםּ סַה פַּשְׂיַתי

מילה אחרי מילה

פְּרַקְרּיתְיָא—באמצעות הטבע החומרי; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—גם; קַרְמָאנּי—המעשים; קְרייַמָאנָּאני—נעשים; סַרְוַשַׂהּ—בכל מובן; יַהּ—מי ש-; פַּשְׂיַתי—רואה; תַתְהָא—גם; אָתְמָאנַם—שהעצמי; אַקַרְתָארַם—הוא הבלתי עושה; סַהּ—הוא; פַּשְׂיַתי—רואה באופן מושלם.

תרגום

מי שרואה שהגוף תוצר הטבע החומרי, הוא שמבצע את המעשים כולם, והעצמי אינו עושה דבר – אכן רואה.

התעמקות

הגוף נוצר על ידי הטבע החומרי, תחת הכוונתו של נשמת-העל. פעולותיו אינן למעשה, פעולותינו. אלה, בין אם עבור שמחה ובין למען צער, נכפות עלינו, מעצם מבנה גופנו, בעוד שהעצמי נבדל מהן כליל. תשוקותינו בעבר הן שהקנו לנו את גופנו המסוים, שמותאם להגשמתן. הגוף הוא בעצם מכונה, שתכנן אלוהים, לצורך הגשמת מאוויים. רק בגלל מאוויים מוטלת ישות החיים לתנאים שונים של סבל והנאה. מכל מקום, מי שפיתח ראייה רוחנית שכזו, מתבדל מפעילות גופו, והוא הנו הרואה האמיתי.