HE/BG 18.1

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שמונה עשרה: שלמות הפרישות
ב.ג. 17.28 ב.ג. 17.28 - ב.ג. 18.2 ב.ג. 18.2
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 1

अर्जुन उवाच
संन्यासस्य महाबाहो तत्त्वमिच्छामि वेदितुम् ।
त्यागस्य च हृषीकेश पृथक्केशिनिषूदन ॥१॥
אַרְג׳וּנַה אוּוָאצַ׳ה
סנְנְיָאסַסְיַה מַהָא-בָּאהוֹ תַתְתְוַם איצְ׳צְ׳הָאמי וֵדיתוּם
תְיָאגַסְיַה צַ׳ה הְרּישִׁיקֵשַׂה פְּרּיתְהַק קֵשׂי-נישֻׁוּדַנַה

מילה אחרי מילה

אַרְג׳וּנַהּ אוּוָאצַ׳ה—אַרְג׳וּנַה אמר; סַנְנְיָאסַסְיַה—של נזירות; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור-חיל; תַתְתְוַם—האמת; איצְ׳צְ׳הָאמי—ברצוני; וֵדיתוּם—להבין; תְיָאגַסְיַה—של פרישות; צַ׳ה—ו-; הְרּישִׁיקֵשַׂה—הו אדון החושים; פְּרּיתְהַק—באופן שונה; קֵשׂי-נישֻׁוּדַנַה—הו הורג הזד קֵשׂי.

תרגום

אַרְג'וּנַה אמר: הו גיבור-חיל, הו הורג הזד קֵשִׂי ואדון החושים, ברצוני להבין את תכלית הפרישות (תְיָאגַה), ומטרת שלב הנזירות (סַנְנְיָאסַה).

התעמקות

הבְּהַגַוַד-גִיתָא מסתיימת למעשה בשבעה-עשר פרקים. הפרק השמונה-עשר רק מוסיף ומסכם את כל הנושאים שנדונו. בכל אחד מפרקי הספר, קְרּישְׁנַּה מדגיש ששירות מסור לאישיות אלוה מהווה מטרת החיים העליונה. אותה נקודה שבה ומוצגת בפרק השמונה-עשר כידע הכמוס ביותר. ששת הפרקים הראשונים מדגישים את חשיבות השירות המסור: יוֹגִינָאם אַפּי סַרְוֵשָׁאם... "מן היוגים כולם, מי שהוגה בי בתוכו תמיד הנו העליון." ששת הפרקים הבאים דנים בשירות מסור טהור, בטבעו ובפעילותו. ששת הפרקים האחרונים מתארים ידע, פרישות, פעילותם של הטבע החומרי והנשגב, ושירות מסור. מסקנתם היתה שהמעשים כולם צריכים להתבצע מתוך זיקה לאלוהים, שמיוצג במילים אוםּ תַת סַת. אלה מורות על וישְׁנּוּ, האישיות העליונה. חלקה השלישי של הבְּהַגַוַד-גִיתָא מראה ששירות מסור הוא מטרת החיים העליונה, ולא דבר זולתו. מובאות גם ראיות מאָצָ'ארְיות קודמים ומהבְּרַהְמַה-סֻוּתְרַה, או הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. ישנם אימפרסונליסטים שטוענים לזכות בלעדית על הוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה. אולם ידע זה נועד למעשה להסביר שירות מסור, שהרי האל הוא מחבר הוֵדָאנְתַה ויודעה. זה מוסבר בפרק החמישה-עשר. הגִיתָא מסבירה ששירות מסור הוא מטרת כל ספרות קודש, או כל וֵדַה.

הפרק השני מהווה תמצית כל נושאי הגִיתָא, והפרק השמונה-עשר מסכם את הוראותיה. מטרת החיים הוגדרה כפרישות והתעלות לנשגב, שמעבר לשלוש מידות הטבע החומרי. אַרְג'וּנַה מבקש עתה להבהיר ולהבין את משמעותם של שניים מנושאיה החשובים ביותר של הגִיתָא, כלומר פרישות (תְיָאגַה) ושלב הנזירות (סַנְנְיָאסַה).

שני שמותיו של האל בפסוק זה – הְרּישִׁיקֵשַׂה וקֵשׂי-נישֻׁוּדַנַה – הם רבי משמעות. הְרּישִׁיקֵשַׂה הוא קְרּישְׁנַּה, אדון כל החושים, שמסייע להשגת יישוב-דעת. אַרְג'וּנַה מבקש אותו לסכם את הידע כולו, למען שלוותו ואיזונו. אלא שנשארו כמה ספקות, שמשולים תמיד לזדים. הוא מכנה את קְרּישְׁנַּה קֵשִׂי-נישֻׁוּדַנַה, או מי שהרג את הזד הנורא קֵשִׂי, ומצפה שקְרּישְׁנַּה יכחיד את זד הספק.


ב.ג. 17.28 ב.ג. 17.28 - ב.ג. 18.2 ב.ג. 18.2