HE/BG 18.16

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 16

तत्रैवं सति कर्तारमात्मानं केवलं तु यः ।
पश्यत्यकृतबुद्धित्वान्न स पश्यति दुर्मतिः ॥१६॥
תַתְרַיְוַםּ סַתי קַרְתָארַם אָתְמָאנַםּ קֵוַלַםּ תוּ יַהּ
פַּשְׂיַתְי אַקְרּיתַה-בּוּדְדְהיתְוָאן נַה סַה פַּשְׂיַתי דוּרְמַתיהּ

מילה אחרי מילה

תַתְרַה—שם; אֵוַם—כך; סַתי—בהיותו כך; קַרְתָארַם—העושה; אָתְמָאנַם—עצמו; קֵוַלַם—רק; תוּ—אולם; יַהּ—כל מי ש; פַּשְׂיַתי—רואה; אַקְרּיתַה-בּוּדְדְהיתְוָאת—כתוצאה מחוסר תבונה; נַה—לעולם לא; סַהּ—הוא; פַּשְׂיַתי—רואה; דוּרְמַתיהּ—שוטה.

תרגום

מכאן שמי שחושב עצמו לעושה הבלעדי ומתעלם מחמשת הגורמים, אינו חכם ביותר, גם אינו רואה את הדברים כפי שהם.

התעמקות

אדם סכל אינו מבין שנשמת-העל יושב כידיד בתוכו ומנחה את מעשיו. ארבעה גורמים – המקום, הפועל, המאמץ והחושים – הם אמנם חומריים, אלא שהסיבה העליונה היא אישיות אלוה. מכאן שלא די להבין את ארבעת הגורמים החומריים; חשוב גם להבין את הסיבה העליונה והראשית. מי שלא רואה את העליון, חושב את עצמו לעושה.