HE/BG 18.3
פסוק 3
- त्याज्यं दोषवदित्येके कर्म प्राहुर्मनीषिणः ।
- यज्ञदानतपःकर्म न त्याज्यमिति चापरे ॥३॥
- תְיָאגְ׳יַםּ דוֹשַׁה-וַד איתְי אֵקֵא קַרְמַה פְּרָאהוּר מַנִישׁינַּהּ
- יַגְ׳נַֿה-דָאנַה-תַפַּהּ-קַרְמַה נַה תְיָאגְ׳יַם איתי צָ׳אפַּרֵא
מילה אחרי מילה
תְיָאגְ׳יַם—יש לוותר עליה; דוֹשַׁה-וַת—כמשהו רע; איתי—כך; אֵקֵא—אחדים; קַרְמַה—עבודה; פְּרָאהוּהּ—הם אומרים; מַנִישׁינַּהּ—הוגים דגולים; יַגְ׳נַֿה—של הקרבה; דָאנַה—צדקה; תַפַּהּ—וסיגוף; קַרְמַה—עבודות; נַה—לעולם לא; תְיָאגְ׳יַם—יש לוותר עליהם; איתי—כך; צַ׳ה—ו-; אַפַּרֵא—אחרים.
תרגום
ישנם מלומדים שפוסלים כל פעילות תועלתנית ומורים לנוטשה, בעוד שאחרים אומרים שהקרבה, צדקה וסיגופים – אלה אין לזנוח לעולם.
התעמקות
רבים הפולחנים הוֵדיים אשר שנויים במחלוקת. מותר למשל, לזבוח חיות לקורבן. אולם ישנם שפוסלים כליל הרג שכזה. הספרות הוֵדית מתירה אמנם קורבן חיות, אלא שבהקרבות שכאלה החיות לא ממש נהרגות; במהלך ההקרבה אלה זוכות בחיים חדשים. לעיתים שבה החיה לגוף חיה, ולעיתים מתעלה במישרין לגוף אדם. ואף על פי כן, חלוקים החכמים בדעותיהם. ישנם שמתנגדים לכל הרג חיות, וישנם שמצדדים בזה בהקרבות מיוחדות. קְרּישְׁנַּה מבהיר עתה את כל הדעות השונות הללו בנוגע להקרבות.