HE/BG 18.49

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שמונה עשרה: שלמות הפרישות
ב.ג. 18.48 ב.ג. 18.48 - ב.ג. 18.50 ב.ג. 18.50
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 49

असक्तबुद्धिः सर्वत्र जितात्मा विगतस्पृहः ।
नैष्कर्म्यसिद्धिं परमां संन्यासेनाधिगच्छति ॥४९॥
אַסַקְתַה-בּוּדְדְהיהּ סַרְוַתְרַה ג׳יתָאתְמָא ויגַתַה-סְפְּרּיהַהּ
נַיְשְׁקַרְמְיַה-סידְדְהיםּ פַּרַמָאםּ סַנְנְיָאסֵנָאדְהיגַצְ׳צְ׳הַתי

מילה אחרי מילה

אַסַקְתַה-בּוּדְדְהיהּ—שתבונתו אינה קשורה; סַרְוַתְרַה—בכל מקום; ג׳יתַה-אָתְמָא—שולט במֶחשָב; ויגַתַה-סְפְּרּיהַהּ—ללא תשוקות חומריות; נַיְשְׁקַרְמְיַה-סידְדְהים—לשלמות של השתחררות מתגובות; פַּרַמָאם—עליונה; סַנְנְיָאסֵנַה—על-ידי שלב חיי הפרישות; אַדְהיגַצְ׳צְ׳הַתי—מגיע האדם.

תרגום

מי ששולט בעצמו וחופשי מקשרים, ואדיש להנאות הארציות כולן – עם שהוא מתרגל פרישוּת, הריהו משיג את השלמות העליונה של השתחררות מתגובות.

התעמקות

פרוש אמיתי הוא מי שחושב עצמו תמיד לחלקיק של אלוהים, ומכאן שאינו זכאי ליהנות מתוצאות עבודתו. מאחר שהוא חלקיק של אלוהים, הרי שפירות עמלו מגיעים לאלוהים. זוהי למעשה, תודעת קְרּישְׁנַּה. מי שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה הוא הסַנְנְיָאסִי, או המתנזר, האמיתי. מי שפועל בהלך רוח שכזה מסופק תמיד, שהרי מעשיו כולם מוקדשים לעליון. הוא אינו קשור לשום דבר חומרי ואינו מוצא עוד עונג אלא בחדווה הנשגבת שבשירות לאל. סַנְנְיָאסִי חייב להיות פטור מתגובות עברו. אולם מי שמודע לקְרּישְׁנַּה זוכה מוכנית בשלמות שכזו, גם מבלי להיות בשלב הנזירות. הכרה כזו נקראת יוֹגָארֻוּדְּהַה, או שלמות היוגה. בפרק השלישי מאושש, יַס תְו אָתְמַה-רַתיר אֵוַה סְיָאת: מי שמוצא סיפוקו בתוך עצמו, לא יסבול עוד מכל תגובה למעשיו.


ב.ג. 18.48 ב.ג. 18.48 - ב.ג. 18.50 ב.ג. 18.50