HE/BG 18.59

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 59

यदहंकारमाश्रित्य न योत्स्य इति मन्यसे ।
मिथ्यैष व्यवसायस्ते प्रकृतिस्त्वां नियोक्ष्यति ॥५९॥
יַד אַהַנְֹקָארַם אָשְׂריתְיַה נַה יוֹתְסְיַה איתי מַנְיַסֵא
מיתְהְיַיְשַׁה וְיַוַסָאיַס תֵא פְּרַקְרּיתיס תְוָאםּ נייוֹקְשְׁיַתי

מילה אחרי מילה

יַת—אם; אַהַנְֹקָארַם—של עצמי כוזב; אָשְׂריתְיַה—מוצא מקלט; נַה יוֹתְסְיֵא—לא אלחם; איתי—כך; מַנְיַסֵא—אתה חושב; מיתְהְיָא אֵשַׁהּ—כל זה כוזב; וְיַוַסָאיַהּ—החלטיות; תֵא—שלך; פְּרַקְרּיתיהּ—הטבע החומרי; תְוָאם—אותך; נייוֹקְשְׁיַתי—יעסיק.

תרגום

אם לא תשמע לעצתי, ותימנע מקרב, רק תוליך עצמך שולל, שהרי מעצם טבעך תגרר למלחמה.

התעמקות

אַרְג'וּנַה היה איש צבא שניחן בטבעו של קְשַׁתְרייַה, ומכאן שמלחמה היתה חובתו הטבעית. רק בגלל זהות עצמית כוזבת הוא חשש מתגובות נפשעות להריגת מורו, סבו וידידיו. הוא חשב עצמו אדון למעשיו, כאילו תוצאותיה הטובות והרעות של עבודתו תלויות בו. הוא שכח שאישיות אלוה נוכח שם ומורה לו להלחם. כזהו שיכחונה של הנשמה המותנית. האל מורה מה נכון ומה אינו נכון, ומי שמודע לו ומיישם הוראות אלה, משיג את שלמות החיים. אף לא אחד, לבד מאלוהים, מסוגל להבטיח את הגורל, ומכאן שעדיף לפעול על-פי הוראותיו ואין להתעלם מאלה או מהוראות המורה הרוחני, נציגו של האל. מי שאינו מהסס ומבצע את הוראותיו של אלוהים – הנו בטוח בנסיבות כולן.