HE/BG 18.61

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שמונה עשרה: שלמות הפרישות
ב.ג. 18.60 ב.ג. 18.60 - ב.ג. 18.62 ב.ג. 18.62
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 61

ईश्वरः सर्वभूतानां हृद्देशेऽर्जुन तिष्ठति ।
भ्रामयन्सर्वभूतानि यन्त्रारूढानि मायया ॥६१॥
אִישְׂוַרַהּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ הְרּיד-דֵשֵׂא ׳רְג׳וּנַה תישְׁטְהַתי
בְּהְרָאמַיַן סַרְוַה-בְּהֻוּתָאני יַנְתְרָארֻוּדְּהָאני מָאיַיָא

מילה אחרי מילה

אִישְׂוַרַהּ—השליט העליון; סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאם—של כל הישויות החיות; הְרּית-דֵשֵׂא—באיזור הלב; אַרְג׳וּנַה—הו אַרְג׳וּנַה; תישְׁטְהַתי—שוכן; בְּהְרָאמַיַן—גורם לנדוד; סַרְוַה-בְּהֻוּתָאני—כל הישויות החיות; יַנְתְרַה—על מכונה; אָרֻוּדְּהָאני—בהיותם ממוקמים; מָאיַיָא—תחת מקסם האנרגיה החומרית.

תרגום

הו אַרְג'וּנַה, השליט העליון שוכן בלב כול, ומכוון את נדודיהן של כל ישויות החיים, שכמו ישובות במכונה עשויה מאנרגיה חומרית.

התעמקות

מאחר שאַרְג'וּנַה אינו היודע העליון, הרי שהחלטתו להילחם או להימנע מקרב הותנתה להבחנתו המוגבלת. קְרּישְׁנַּה מורה כאן שהישות הייחודית אינה הכול מכול. אלוהים, קְרּישְׁנַּה, יושב בעצמו כנשמת-העל המקומי בלבה של כל ישות חיה ומכוון את מעשיה. עם שזו מחליפה את גופה, היא שוכחת את מעשי עברה, אלא שנשמת-העל, שיודע עבר, הווה ועתיד, משמש עד למעשים כולם, כמו גם מכוון את אלה. ישות החיים זוכה במגיע לה, ונכנסת לגוף חומרי, תוצר הטבע החומרי, בהכוונת נשמת-העל. לאחר שזו מוטלת לגופה המסוים, עליה לפעול על-פי תכתיביו. מי שנוסע במכונית מהירה ישיג את הנוסע במכונית איטית, אף ששני הנוסעים, או ישויות החיים, זהים במהותם. בדומה לכך, מעצב הטבע החומרי, על-פי פקודתו של נשמת-העל, את גופה המסוים של ישות החיים לצורך הגשמת מאווייה מן העבר. ישות החיים אינה עצמאית ובלתי תלויה בעליון, ואל לה לחשוב עצמה לכזו, שהרי היא נשלטת תמיד. מכאן שחובתה להתמסר, וזו אכן הוראת הפסוק הבא.


ב.ג. 18.60 ב.ג. 18.60 - ב.ג. 18.62 ב.ג. 18.62